רשע ערום

אדם העושה מעשים רעים בערמומיות כדי שהבריות לא יבחינו בהם ויחשיבוהו לצדיק.

לדוגמא: בעל דין שמשמיע את טענותיו לדיין שלא בפני הצד שכנגד, ועל ידי זה הוא גורם שהדיין ישתכנע בצידקתו ויפסוק לזכותו. וכך נאמר במשלי (יח): "צדיק הראשון בריבו, ובא רעהו וחקרו", ופירש הרלב"ג: "יהיה אצל השופט, האיש הראשון שיבוא לפניו, צדיק בדברי ריבו, כי יאמין לדבריו. וכאשר יבוא רעהו להגיד לו הפך הדברים ההם, לא יאמינוהו, כי אם אחרי החקירה השלימה".

וכן: אדם צבוע, האומר לבריות: ראו ועשו כמוני ולכו בדרכי, ואין כוונתו אלא להיראות כחסיד בעיני הבריות, כדי שלא יבדקו אחריו ולא יגלו את תועבותיו.

וכן: מי שנתן לעני דינר כדי להשלים את הסכום שיש ביד העני למאתיים דינר, ועל ידי זה גרם לו שלא יוכל ליטול לקט, שכחה, פאה, מעשר עני וצדקה, שכן שנינו: "מי שיש לו מאתיים זוז (דינר), לא יטול לקט, שכחה, פאה ומעשר עני. היה לו מאתיים חסר דינר, אפילו אלף (בני אדם) נותנין לו כאחת - הרי זה יטול".