שגגת מלאכה

עשיית מלאכה האסורה בשבת מתוך אי ידיעה או שכחה שמלאכה זו אסורה בשבת.

מי ששכח או שלא ידע מעולם שמלאכה מן המלאכות אסורה בשבת, ועשאה - חייב חטאת.

ארבעה דברים מחלקים לחטאות בשגגת מלאכה, כלומר: גורמים לריבוי קרבנות, על ידי שמחלקים את החטא לעבירות חלוקות שכל אחת מהן מחייבת חטאת:

1. "מלאכות". אם ידע ששבת היא, אלא ששכח או שלא למד מעולם את איסורן של מלאכות מסויימות בשבת, ועשה אחדות מהן בשבת אחת, כגון: בישל, גזז, הדליק ובנה - חייב חטאות כמספר המלאכות ששגג בהן. שגגת כל מלאכה נחשבת כהעלמה נפרדת. אך אם שגג באותה מלאכה פעמים אחדות בשבת אחת, ולא נודע לו בינתיים כי מלאכה זו אסורה, אינו חייב אלא חטאת אחת. זאת ועוד, שגג באב מלאכה ושגג באותה שבת בתולדותיה - אינו חייב אלא חטאת אחת, כגון: זרע, השקה והרכיב עץ, הואיל והשקאה והרכבה תולדות "זורע" הן, נחשב הכל להעלמה אחת ואינו חייב אלא חטאת אחת.
2. "העלמות". אם עשה מלאכה בשבת מתוך שכחה או אי ידיעה שמלאכה זו אסורה בשבת, ונודע לו שאסורה היא, וחזר ושכח את איסורה ושוב עשאה (אפילו באותה שבת), חייב שתי חטאות כמספר ההעלמות.
3. "ימים". שגג במלאכה בשבת, ולשבת אחרת שוב שגג באותה מלאכה - חייב שתי חטאות, אף על פי שלא נודע לו איסור המלאכה בינתיים, כי גם הימים מחלקים לחטאות וכל שבת נחשבת כהעלמה חדשה.
4. "ידיעות". כאמור, השוגג באב מלאכה ובתולדתה בשבת אחת, אינו חייב אלא חטאת אחת. אמנם אם שגגותיו לא נודעו לו בבת אחת, אלא בזו אחר זו, הידיעות מחלקות את חיובו לשתי חטאות. למשל: גזז צמר בשגגת מלאכה ותלש נוצות עוף (תולדת גוזז) בשגגת מלאכה בשבת אחת, ונודע לו כי אסור לגזוז בשבת, וכעבור זמן נודע לו שאסור לתלוש בשבת - חייב שתי חטאות, כי הידיעות מחלקות לחטאות.