שמואל אלכסנדר אונסדורפר

Vתבנית:אישיות רבנית שְׁמוּאֵל אָלֶכְּסַנְדֶּר אוּנְסְדוֹרְפֶר (ביידיש: אונסדארפער; באנגלית: Shmuel Alexander Unsdorfer) תבנית:שמע היה רב חסידי, וראש ישיבה. כיהן כרב קהילות בלונדון, מונטריאול ופתח תקווה. חותנו של רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז.

ביוגרפיה[עריכה]

ראשית חייו[עריכה]

נולד בסיון ה'תר"פ (1920) בפרשבורג לרב שלמה זלמן ולרבנית שבע שטרן^[1]. ונכד לרב מרדכי אריה אונסדורפר דיין, פוסק ושוחט בעיר גוטא.

שמו שמואל ניתן לו על שם רבו של אביו, הרב שמואל רוזנברג, ושמו אלכסנדר על שם אב"ד קאמרא. אביו, היה מאנשי החברה קדישא ורב קהל מבקשי תורה^[2]. הוריו נספו בשואה במחנה ההשמדה אושוויץ^[3].

למד בישיבת נייטרא אצל הרב עקיבא סופר רב העיר פרשבורג^[4]. בתקופת לימודיו בישיבה למד בחברותא עם הרב שמואל וואזנר‏^[4]. לאחר מכן למד במשך ארבע שנים בישיבתו של הרב שמואל דוד אונגר בנייטרא‏^[4], שם שמע שיעורים מפי חתנו, הרב מיכאל דב וייסמנדל, ולאחר מכן נסע לבעלזא^[5], ללמוד מפיו של הרב אהרן רוקח. ביקר גם אצל רבי יצחק ישעיה הלברשטאם.

בשנת ה'תרצ"ט (1939), עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נפרד מהוריו שנרצחו לאחר מכן בשואה^[3], ונסע בהוראת אביו לאנגליה. הוא הצליח להיכנס לאנגליה על אף היותו פליט, הודות לראש ישיבת מנצ'סטר - הרב משה יצחק סגל שלקח עליו חסות והבטיח שידאג לו לכל צרכיו.

בתקופת לימודיו בישיבת מנצ'סטר מסר שיעורי תורה בגמרא, בהלכה ובאגדה, והתפרסם כדרשן. למד חסידות עם מספר חסידים מהישיבה, ביניהם חסידי חב"ד. הוא אף התכתב עם האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הוסמך לרבנות על ידי הרב יוסף, אב"ד סנדרלנד, בנו של הרב דוד מנחם מאניש באב"ד, לאחר שנבחן במשך שישה שבועות.^[6] הרב שמואל למד גם אצל הרב משולם יששכר אשכנזי^[7] והתגורר כפליט אצל הרב שלום מוסקוביץ'.

ב-ב' בתמוז ה'תש"ב (1942) התחתן עם מרים‏^[6], בתו של הרב יוסף דוב בלייך סיגל, צאצא של הרב יוסף משה שפירא, בעל "ברית אברם" מזלאזיץ, מתלמידיו של המגיד מזלוטשוב‏^[6]. החתונה הייתה בלונדון. את החופה ערך הרב שלום משאץ. לאחר נישואיו התגורר בלונדון בסמוך לרב שלום משאץ, עמו למד בחברותא בקביעות, והתמנה לר"מ בישיבת מנצ'סטר.

כהונתו כר"מ בלונדון[עריכה]

עם הגיעו ללונדון, החל לכהן כר"מ בישיבתו של הרב חיים יצחק וינגרטן, אב"ד ליעז'ש. עסק גם בסיוע וקירוב של בחורים צעירים, פליטים ויתומים, ודאג לצרכיהם. הוא פעל לאיתור פליטים יהודים יתומים ששהו במוסדות של לא-יהודים, במטרה להשיבם ליהדות^[8]. הישיבה עברה אחרי שנה מהגעתו ללונדון לעיר הסמוכה סטיינס.

כהונתו במונטריאול[עריכה]

בסוף שנת ה'תש"ט (1949), התמנה על ידי רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, לראש ישיבת "מתיבתא ראשית חכמה" במונטריאול, קנדה^[9][10].

פעל לשלב בתלמודי התורה של הקהילה ילדים מבתים מודרניים, שאינם משתייכים לחוגים חסידיים, על פי הוראת רבי אהרן רוקח מבעלזא.^[11].

בישיבה מסר שיעורי עיון לתלמידים שהתבססה על ביאור הפשט בסוגיא ומשם העמקה לדברי הגמרא. הוא פתח בפשט הגמרא ופירוש רש"י, והתקדם דרך מחלוקות רש"י ותוספות עד לחידושים עמוקים, תוך הקפדה על בהירות ונגישות לכל התלמידים. לאחר מכן מסר שיעור בהלכה בשולחן ערוך אורח חיים, בשילוב דברי חיזוק וסיפורי צדיקים הקשורים לנושא. בליל שבת מסר שיעור בפירוש רש"י על פרשת השבוע ובחן את התלמידים על החומר..

במקביל, הוא מסר שיעורים קבועים לקהילה בגמרא, הלכה ואגדה, וכן שיעור גפ"ת בעיון פעמיים בשבוע,^[12]. בליל שבת לימד חומש עם פירוש רש"י, ובשבת בבוקר, לפני התפילה, מסר שיעור במסכת שבת. בשבת אחר הצהריים מסר שיעור בהלכות שבת בשולחן ערוך עם פירוש ה"מגן אברהם"‏^[12].

נהג להשתתף בכל שמחת נישואין בעיר. נודע כמכניס אורחים, ויהודים זרים אף לנו בביתו לעיתים קרובות.^[13][14].

הרב אליעזר זוסיא פורטוגל היה מגיע לביקור פעמים רבות בישיבה במונטיריאול ומתפלל ואומר שם דברי תורה.

הרב יואל טייטלבוים מסאטמר העריכו והפנה בחורים ללמוד בישיבתו^[15].

הרב שמואל הנחה את כנס מפעל הש"ס העולמי^[16]

עלייתו לארץ ישראל וכהונתו בפתח תקווה[עריכה]

בשנת ה'תשמ"ו (1985) עלה לארץ ישראל והתיישב בפתח תקווה, שם כיהן כרב קהל "דברי חיים מצאנז". בית המדרש שבו התפלל, מסר שיעורים ופעל גם ככולל אברכים, קיים עד היום, ובנו, הרב שלמה זלמן, מכהן בו כרב^[17].

מסר בכולל שיעורים בגמרא ובמשניות^[18]. בשבת מסר שיעור בפרשת השבוע‏^[18]. למד אצלו בכולל הרב אברהם בן משה ראש מכון שתילי זיתים והרב שמואל כתב הסכמה על ספרו שתילי זיתים שזה אחד הספרים הנמכרים ביותר בציבור התימני.

בדק את העירוב שהוקם בפתח תקווה וסבר כי אינו מהודר ואינו מקובל על כל הדעות בהלכה. הוא פנה לרבנים ולגורמים בעירייה בבקשה לטפל בנושא^[19].

פעל לקירוב יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, הניח להם תפילין ודיבר על ליבם במטרה לקרבם ליהדות ולהחזירם בתשובה^[20]. הוא נהג לנחם אבלים בבתי אבלים בעיר, גם כאלו שלא הכיר אישית ושלא שמרו תורה ומצוות, ובכך הביא כבוד למשפחות הנפטרים וקידם את קירובם ליהדות^[21].

בסמוך לבית מדרשו הייתה חנות לבגדי הלבשה תחתונה לנשים, שהציגה את סחורתה בבובות בחלון הראווה. הוא פנה לבעל החנות בבקשה להסיר את הבגדים, ובעל החנות הסכים לכך בתמורה לרכישת כל הסחורה המוצגת. הוא נענה לבקשה ורכש את הסחורה^[22].

הצעת צירופו למועצת גדולי התורה ופטירתו[עריכה]

לאחר פטירת הרב יצחק פלקסר, פנו אליו אדמו"רי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והציעו לו לכהן כראב"ד בבית דין צדק של אגודת ישראל ולהצטרף למועצת גדולי התורה,{{{1}}} אך הוא סירב.

נפטר בי"ח בניסן ה'תשס"ב (31 במרץ 2002), בגיל שמונים ואחת, לאחר שאושפז בבית החולים לניאדו בקריית צאנז בנתניה עקב דלקת ריאות חריפה.

הלווייתו התקיימה בליל י"ט בניסן (1 באפריל 2002) בנתניה ובפתח תקווה, והשתתפו בה אלפי אנשים^[23], ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים. דברי הספד נשאו הרב צבי אלימלך הלברשטאם והרב אלחנן היילפרין^[24]. הרב אברהם אלטר פולק, הרב ברוך שמעון סלמון, הרב יצחק אריה לייבוש הלפרין ובניו של הנפטר.^[25][26].

אשתו, הרבנית מרים, נפטרה בו' באייר ה'תשע"א (10 במאי 2011) ונקברה לצדו^[27]. וסמוך אליו נמצא גם הציון של השפע חיים מצאנז.

הנהגותיו[עריכה]

נהג בכמה הנהגות ייחודיות. הקפיד על שינה בסוכה, גם בתנאי מזג אוויר קשים. במונטריאול, למרות הקור העז, ישן בסוכה. מסר שיעור קבוע במשניות לאחר תפילת שחרית. בסיום כל מסכת, נהג לרשום על גבי המסכת את תאריך הסיום, וכן רשם זאת על לוח מיוחד‏^[18]. נהג לסיים את כל ספר תהילים מדי שבת בזמן אשמורות הבוקר (לפני עלות השחר). התפלל מדי יום שחרית בנץ החמה בבית הכנסת הגדול, כולל בשבתות, חגים וימים נוראים. לאחר מכן, היה הולך לבית מדרשו "דברי חיים צאנז" לקריאת התורה ותפילת מוסף בשבת.

חיים אישיים[עריכה]

הוא נשוי למרים (לבית סיגל), בתם היחידה של הרב יוסף דוב סיגל ומרת ליבא לבית מילגרום. לבני הזוג חמישה בנים ושש בנות^[28]:

• הרב יוסף דוב – רב בית המדרש "מתיבתא ראשית חכמה" במונטריאול, קנדה^[29].
• הרב שלמה זלמן – האדמו"ר מזלאזיץ ורב קהל "דברי חיים מצאנז" בפתח תקווה^[30]. חתן הרב אהרן צבי וייצנר, האדמו"ר מפשמישל בארצות הברית.
• הרב יעקב אליהו – ראש ישיבת וקהילת "מתיבתא ראשית חכמה" במונטריאול. נשוי להענא זיסל, בתו של הרב יקותיאל יהודה מייזליש, רב העיירה סי גייט בניו יורק.
• הרב מאיר מרדכי אריה – רב קהל 'אמרי יהודה' בבורו פארק^[31].
• הרב ישראל – ר"מ בישיבת פיסעיק בויליאמסבורג. נשוי לאייגא, בתו של הגאב"ד האליין, הרב אפרים פישל הרשקוביץ.
• ליבא פראדל - אשת הרב יצחק אריה לייבוש הלפרין, רבה של רמות ג' בירושלים.
• בת שבע - אשת הרב חיים צבי שפירא, ראב"ד בד"ץ מחזיקי הדת, ראש ישיבת בעלז בבני ברק ורב בית מדרש קהל חסידים ברמת אהרן.
• לאה - אשת הרב ברוך פנחס לייפר, אדמו"ר מחוסט.
• חיה שרה - אשת הרב צבי אלימלך הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז.
• יהודית אלטע - אשת הרב יוסף אשר אנשיל למברגר, רב גאב"ד מאקאווא באלעד ורב שכונת 'אבני נזר' באלעד.
• אסתר טויבא - אשת הרב יוסף דוב סיגל, רב ואב"ד סקווירה.

ספריו[עריכה]

• שפתי שלמה ^[32]- דרשות מאת אביו רבי שלמה זלמן על התורה ופרקי אבות. נלקט ונערך על ידו^[33] עם הסכמה של הרב עקיבא סופר.
• שפתי שמואל (שלושה כרכים) ^[34]- דרשות שלו על התורה. יצא על ידי בנו שלמה זלמן. ה'תשע"ד (2014)^[35]. בספר מופיעות גם דרשות ששמע מפי רבי אהרן רוקח מבעלזא. בראש הספר הסכמות מהרבנים: צבי אלימלך הלברשטאם, ישכר דב רוקח, יצחק טוביה וייס, שמואל הלוי וואזנר, ואלחנן היילפרין. בספר הובאו גם תולדות חייו ודרכים לזכירת נושאים בשולחן ערוך ובמשנה תורה לרמב"ם.

ספרים שנכתבו עליו:

• ספר שמחת שמואל^[36][37] – נכתב בשנת התשס"ב 2002 על ידי אגודת אברכים חסידי חוסט. הספר נכתב מתוך הדרשות שכתב הרב שמואל בכתב ידו. הספר מדבר על ענייני נישואין, חודש אלול ותשובה, ושבת קודש.
• קונטרס מורנו ורבנו שמואל אלכסנדר אונסדורפר^[38] – קונטרס שנכתב על ידי הישיבה של הרב "מתיבתא ראשית חכמה" בשנת התשס"ג 2003. קונטרס מדבר על חייו ופועלו של הרב שמואל. הקונטרס כתוב חלקו בעברית וחלקו ביידיש ומכיל תמונות של הרב עם כל מיני אישיים בכירים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• גביע קידוש כסף סטרלינג שניתן לרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מוצע למכירה פומבית
• הרב שמואל באתר "קברי צדיקים באמריקה"
• בית המדרש דברי חיים בפתח תקווה (כיום זה בנשיאות בנו הרב שלמה זלמן אונסדורפר האדמו"ר מזלאזיץ)
• תבנית:קישור כללי
• הרב שמואל אלכסנדר והשפע חיים מצאנז מבקרים בארץ ישראל בגיליון "אור הצפון" עמוד 35
• השיחה של הרב שמואל עם הרב מנחם מנדל שניאורסון בספר "אראנו נפלאות" עמוד 34
• הרב שמואל עמוד בבטאן העדה לזכרו שבו כתוב קיצור של פעולות חייו עמוד 10
• הרב שמואל מופיע בהקשר פעולתו "במפעל הש"ס העולמי" בגיליון "מא' עד ת"ק" עמוד 11
• הרב שמואל מופיע בספר "שמן ששון מחבריך" הכתוב על פגישתו עם הרבי מחב"ד עמוד 72
• אודות חייו של הרב שמואל בגיליון תפארת ישראל עמוד 64

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים