שעבוד מצרים

שעבוד מצרים הוא הינו אירוע מהאירועים המרכזיים בתולדות עם ישראל ובמהלכו השתעבדו בני ישראל 210 שנים למצריים. השעבוד כלל עבודת פרך, ואף גזירות שונות כגון הריגת הבנים הזכרים ועוד.

רקע[עריכה]

לאחר מות יוסף וכל אחיו וכל אשר מי שירד למצרים בירידת יעקב למצרים מת מלך מצרים שהיה בזמן יוסף ונתמנה למצרים מלך שלא ידע את טובות יוסף למצרים ויש אומרים שזה היה אותו מלך‏^[1], לאחר מכן אמר פרעה שעם ישראל מתרבים והוא ממשיך ואומר שהם יתרבו בהמשך עוד יותר ומתי שהיה מלחמה ביננו לארץ אחרת יכול להיות שהם יצטרפו לארץ הזאת והם ילחמו בנו ויכבשו אותנו, אז נשעבד את בני ישראל וכך אם ימעטו‏^[2].

השעבוד[עריכה]

לאחר מכן עם ישראל התחילו לעבוד בפרך.

עם ישראל היה צריך לקום בלילה וללכת לבנות את ההרים פתום ורעמסס ופרעה שם על עם ישראל שרי מיסים, לשון מס, כלומר שרים שגובין מהם המס. ומס הוא שעם ישראל יבנו ערי מסכנות (פתום ורעמסס) לפרעה‏^[3].

גזרת פרעה על הבנים[עריכה]

הערות שוליים