תרמית בעסקים

תרמיות בעסקים היו מקובלות בעבר, קיימות בהווה וגם ניתן יהיה לצפות בהן בעתיד. לחז"ל יש עיצות כיצד ניתן להיזהר מהם. רבי עמיחי גורדין ר"מ בישיבת הר עציון כתב על הנושא ב"עלון שבת ושבתו": בעקבות "פרשת ברנרד מיידוף", בה הפסידו רבים מאישי ומוסדות העולם היהודי, גם בישראל, ממון רב.

1. פיזור הרכוש - כבר יעקב אבינו לימד אותנו לפזר את ההון שלנו. וכך עשה כאשר בא עשו לקראתו:"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"([[ספר בראשית]], ל"ב,ח'). והרמב"ן מסביר כי לקח חשוב לגבי הממון:"למדתך תורה דרך ארץ לא יניח אדם כל ממונו בזוית אחת". אבל את העיצה הברורה ביותר נמצא במסכת בבא מציעא:"ואמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו (להיות מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום) (מ"ב,א'). הפתגם האוניברסלי מסמל זאת באימרה הידועה:" לא להניח את כל הביצים בסל אחד", דהיינו קיים סיכון בהנחת ממונו של האדם באפיק השקעה אחת, רעיון אחד או תוכנית אחת. כשם שלא שמים את כל הביצים בסל אחד שאם ייפול ה"סל" - אפילו במקרה - יישברו כולם.
2. אימון באדם - רצוי כי יהיה מסוייג. ירמיהו הנביא כתב :"כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן-ה' יָסוּר לִבּוֹ(י"ז,ה'). הרד"ק פרש כי הכוונה היא על כך שמדינה סומכת כי מדינה אחרת תגן עליה - דבר אשר בוודאי יש להטיל בן ספק, אבל גם לגבי האדם יש חשיבות להצעה זו. הרב גורדין מציין כי גם אם מדובר באדם שכולם מעריכים אותו וסומכים עליו, הוא עלול להכשל. מנהל ההשקעות ברנרד מאדוף נחשב אדם אמין מאוד. החזות האמינה איפשרה לו את ההונאה. ומביאים דוגמא מיוסף הצדיק אשר ציפה כי שר המשקים, לאחר שהיה אסיר תודה לו על פתרון חלומו לא יישכח אותו, יושיע אותו והתאכזב ^[1]
3. השקעה מושלמת - המשקיעים בקרנות של מאדוף מעולם לא הפסידו. שלמות מעין זו אינה טבעית, לדעת הרב ואפשר היה להניח כי קיים בה ליקוי מסויים. להמחשה מובא מדברי הרמב"ם בהלכות שופטים "סנדרי (סנהדרין) שפתחו כולן בדיני נפשות תחילה, ואמרו כולן חייב - הרי זה פטור". ההנחה היא שאם כל הדיינים סבורים אותו דבר - ומדובר ב-23 אנשים ^[2] חכמים ונבונים - סימן שיש בעיה. ולכן, במקרה זה יוצא הנאשם זכאי. כך זה גם בעסקים, הקרנות של מאדוף מעולם לא רשמו הפסדים. זו עובדה פשוט לא מעשית בעולם העסקים.מסכם הרב:" אם מציגים לפניך דבר מושלם, כדאי שתתרחק ממנו"
4. על דאטפת, אטפוך. וסוף מטיפיך יטופון ([[מסכת אבות]],ב',ד'). לאור הצפיה בנהר הזורם נאמרה האימרה, שתרגומה הוא:" על שהטבעת אחרים - הטביעוך, וסוף אלה שהטביעוך, שיטבעו אף הם." מול הסיטואציה של גולגולת צפה, מוצא הלל הזקן לנכון ללמדנו את עקרון העונש של מידה-נגד מידה.

שואל הרב, האמנם המשקיעים בקרן היו כה תמימים והאמינו כי אפשרית השקעה עם תשואה גבוהה, יציבה לאורך זמן. הם סברו שיש לו שיטות מיוחדות לעשות רווחים. הם לא העלו על הדעת שגם הם עלולים להיות קרבנות ל"שיטות המיוחדות". המסקנה מכאן:אל תתעסק עם נוכלים, יום יבוא ומה שהם עשו לאחרים הם יעשו לך - כלשון האימרה לעיל. ,