הצגת המקור של הדף "אנציקלופדיה תלמודית:תחום (תחום שבת)"

<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - הגבול שבו אסור - מן התורה, או מתקנת-חכמים* - לצאת בשבת.</span>

== <span dir="rtl">האיסור מהותו וגדרו</span> ==

=== <span dir="rtl">שמו ומהותו</span>  ===

<span dir="rtl">בלשון חכמים נזכר &quot;תחום&quot;</span><ref><span dir="rtl"> עי' שביעית פ&quot;ט מ&quot;ב ומשנה שבת קנ א וקנא א וערובין לה א ועוד; עי' תוספ' שביעית פ&quot;ד וכלאים פ&quot;א ושבת פי&quot;ג ועוד; עי' רבי בספרי ברכה פיס' שנב.</span></ref> <span dir="rtl">במשמעות גבול</span><ref><span dir="rtl"> עי' ספרי שופטים פיס' קפח; עי' רבי בספרי ברכה שם; עי' פס&quot;ר פיס' מ; עי' מוסף הערוך ע' תחם.</span></ref><span dir="rtl">, והוא מלשון ארמית</span><ref><span dir="rtl"> עי' מוסף הערוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, שכן &quot;גבול&quot; שבכתוב, תרגומו: תחום</span><ref><span dir="rtl"> עי' אונקלוס בראשית י יט ומז כא ושמות י יד ויט ובמדבר כ כג ועוד; עי' ת&quot;י יהושע יב ב וה ויג ג ועוד. </span></ref><span dir="rtl">, ו&quot;הגבול&quot; תרגומו: תחומא</span><ref><span dir="rtl"> עי' אונקלוס במדבר לד ט יא ויב; עי' ת&quot;י יהושע יג טז ויז ט ועוד. עי' מוסף הערוך שם, ע&quot;פ אונקלוס במדבר שם יא.</span></ref><span dir="rtl">. וברבים נקרא &quot;תחום&quot;: תחומים</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין פא ב, לגי' כ&quot;י קאופמן, ועי' ציון הבא, שי&quot;ג בע&quot;א; עי' תוספ' ביצה פ&quot;ג; עי' ספרי שופטים שם; ועוד.</span></ref><span dir="rtl">, או: תחומין</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם, לגירסתנו וגי' כ&quot;י פרמה, ועי' ציון הקודם, שי&quot;ג בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. &quot;תחום&quot; נתייחד לרוב בלשון חכמים ככינוי לגבול מסביב למקומו של האדם, שממנו אסור לו לצאת בשבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שבת וערובין ותוספ' שבת שבציון</span> <span dir="rtl">1.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כך הנידון בערך שלנו.</span>

<span dir="rtl">יש שבלשון חכמים בא &quot;תחום&quot; ככינוי לגבול עצמו, והנמצא בתוכו נקרא &quot;בתוך התחום&quot;</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוספ' שבת פי&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שבלשון חכמים בא &quot;תחום&quot; ככינוי לכל שנמצא בתוך הגבול</span><ref><span dir="rtl"> עי' שביעית פ&quot;ט מ&quot;ב; עי' תוספ' כלאים פ&quot;ג; עי' תוספ' ביצה פ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. הנמצא מחוץ לגבול נקרא לעולם &quot;מחוץ לתחום&quot;</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה פסחים סה ב; עי' תוספ' שבת פי&quot;ז; עי' ספ&quot;ז במדבר ט ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">על תקנת-חכמים* להתיר לאדם הליכה של אלפים אמה לכל רוח - שהוא התחום שאסור לצאת ממנו משבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">30 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl"> - ממקום אחר, על ידי עשיית מעשים ידועים, כך שיקנה שביתה שם בכניסת השבת, ע&quot;ע ערוב תחומים.</span>

=== <span dir="rtl">המקור</span> ===

<span dir="rtl">אסור בשבת* לצאת מחוץ להיקף אלפים אמה מסביב לעיר</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;א. </span></ref><span dir="rtl">, ואם שובת שלא בעיר, אלפים אמה מלבד ארבע אמות שיש לו לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' מכילתא בשלח ויסע פ&quot;ה; עי' מכדרשב&quot;י שמות טז כט; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח שצז א. </span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">במקור איסור היציאה מחוץ לתחום, נחלקו גאונים וראשונים בדעת תנאים: א) יש סוברים שהכל מודים שאסור לצאת מחוץ לתחום מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רי&quot;ף ערובין יז ב (ה א); עי' תוס' חגיגה יז ב ד&quot;ה דכתיב, בשם י&quot;מ; עי' רשב&quot;א ערובין שם, בשם הרי&quot;ף והרמב&quot;ם (עי' ציון</span> <span dir="rtl">61) והראב&quot;ד; עי' מ&quot;מ שבת פכ&quot;ז ה&quot;א, בשם הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והגאונים.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אל יצא איש ממקֹמו ביום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> שמות טז כט. עי' מכילתא בשלח ויסע פ&quot;ה; עי' מכדרשב&quot;י שם; עי' רב אשי בערובין יז ב; עי' תיוב&quot;ע שם; רי&quot;ף שם; רמב&quot;ם שם; ס' הבתים איסור הוצאה שי&quot;ז סי' א.</span></ref><span dir="rtl">, מקום זה הוא תחום העיר</span><ref><span dir="rtl"> ס' הבתים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומלבד הציווי לשעתו, שישארו במקומם ולא יצאו לבקש את המן, עוד יש בו מצוה הנוהגת לדורות באיסור יציאה מחוץ לתחום</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר&quot;א בן הרמב&quot;ם שם; עי' רלב&quot;ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש הסוברים, שמחלוקת תנאים בדבר, שלדעת הסוברים שלמדים מהכתוב בערי-הלוים* שתחום שבת הוא אלפים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">35 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, איסור יציאה מחוץ לתחום בשבת, הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' בעה&quot;מ ערובין יז ב (ה א) ותוס' חגיגה שם, בסתם, ראבי&quot;ה ערובין סי' תז, בשם אביו (והובא בקצור במרדכי ערובין שם רמז תפד), ורמב&quot;ן ערובין שם ומלחמות שם והשגות לספה&quot;מ ל&quot;ת שכא ורשב&quot;א שם ורא&quot;ש שם פ&quot;א סי' כד, בד' ר' עקיבא שבציון הנ&quot;ל ואילך. ולכאו' ה&quot;ה לד' שאר התנאים שבציון</span> <span dir="rtl">31 ואילך; עי' ראב&quot;יה שם, בשם אביו, בד' תני ר' חייא שבציון</span> <span dir="rtl">113.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת הסוברים שאין למדים מהכתוב שם לענין תחום שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">54 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו התלמודים: לדעת הירושלמי אף הם סוברים שהאיסור הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl">עי' ירו' ערובין פ&quot;ג ה&quot;ד, בד' ר&quot;א בנו של ריה&quot;ג שבציון</span> <span dir="rtl">54 ואילך, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">55, שי&quot;מ ר&quot;א בנו של ריה&quot;ג בע&quot;א, ועי' קר&quot;א סוטה ל ב; רא&quot;ש שם, ע&quot;פ הירו' שבציון</span> <span dir="rtl">56.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת הבבלי, התנאים הללו סוברים שאין איסור יציאה מחוץ לתחום בשבת מן התורה אלא מתקנת-חכמים*</span><ref><span dir="rtl"> עי' בעה&quot;מ שם, ותוס' שם, בסתם, וראבי&quot;ה שם, בשם אביו, ורמב&quot;ן שם ושם ושם ורשב&quot;א שם ורא&quot;ש שם, בד' החולקים על ר&quot;ע שבציון</span> <span dir="rtl">51 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ואין הכתוב אל יצא איש ממקֹמו</span><ref><span dir="rtl"> שמות שם.</span></ref><span dir="rtl">, אמור באיסור יציאה מחוץ לתחום בשבת, אלא בלוקטי המן</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;י שם: ועיקרו של מקרא; עי' ראב&quot;ע (הקצר) שם: וע&quot;ד הפשט; עי' ראב&quot;ע (הארוך) שם.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יצאו ללקט המן כאשר עשו בשאר הימים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראב&quot;ע (הקצר) שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכאשר עשו האנשים שיצאו ביום השבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראב&quot;ע (הארוך) שם. </span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שאף הירושלמי מודה לזה</span><ref><span dir="rtl">עי' השגות הרמב&quot;ן לספה&quot;מ שם: וגם בירו' אינה עולה להם בסוף השמועה למי שמטיב בו העיון וכו'.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאף בירושלמי נחלקו אמוראים אם איסור תחומים מן התורה או מדרבנן</span><ref><span dir="rtl">עי' קה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' ערובין פ&quot;ד ה&quot;ד, בפי' ר' הושעיה ור' שמעון בר כרסנה בירו' שם ופ&quot;ה ה&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">לסוברים שאיסור היציאה מחוץ לתחום בשבת הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">15 ואילך,</span> <span dir="rtl">19 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים מהו התחום האסור מן התורה:</span>

<span dir="rtl">א) לדעת ר' עקיבא - ולדעת ר' יהושע בשם יהודה בן פטירי בתוספתא</span><ref><span dir="rtl"> ר' יהושע, שכך היה דורש יהודה בן פטירי בתוספ' סוטה פ&quot;ה.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת המכילתא</span><ref><span dir="rtl">מכילתא שם; מכדרשב&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת אסא בן עקיבה בירושלמי</span><ref><span dir="rtl">ירו' ערובין פ&quot;ד ה&quot;א.</span></ref> <span dir="rtl"> - שיעור התחום האסור מן התורה הוא אלפים אמה</span><ref><span dir="rtl"> ר' עקיבא במשנה סוטה כז ב.</span></ref><span dir="rtl">. אם משום שנאמר בערי-הלוים*: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'</span><ref><span dir="rtl">במדבר לה ה.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו לענין תחום שבת, שלדעתם מגרש ערי הלוים הוא אלף אמה</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה ותוספ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ומגרשי הֶערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב</span><ref><span dir="rtl"> במדבר שם ד. עי' משנה ותוספ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהכתוב של אלפַּיִם באמה</span><ref><span dir="rtl"> במדבר שם ה.</span></ref> <span dir="rtl"> נלמד בגזרה-שוה* לענין תחום שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' רב חסדא בערובין נא א.</span></ref><span dir="rtl">, שכאן נאמר: אל יצא איש ממקֹמו</span><ref><span dir="rtl"> שמות שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובערי-מקלט* נאמר: ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה</span><ref><span dir="rtl"> שמות כא יג.</span></ref><span dir="rtl">, ללמדנו שאף ביציאה מחוץ לתחום כאילו נכתב &quot;ניסה&quot;, ואחר כך אנו למדים בגזירה שוה ניסה זו שלא נאמר בה &quot;גבול&quot;, מניסה שנאמר בה &quot;גבול&quot;: גבול עיר מקלטו אשר ינוס</span><ref><span dir="rtl"> במדבר לה כו.</span></ref><span dir="rtl">, כאילו נאמר ביציאה מחוץ לתחום אף גבול, ואחר כך אנו למדים בגזירה שוה גבול זה שלא נאמר בו &quot;חוץ&quot; מגבול שנאמר בו &quot;חוץ&quot;: ומצא אֹתו גֹּאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו</span><ref><span dir="rtl"> במדבר שם כז.</span></ref><span dir="rtl">, כאילו נאמר ביציאה מחוץ לתחום אף חוץ, ואחר כך אנו למדים בגזירה שוה &quot;חוץ&quot; &quot;חוץ&quot; ממה שנאמר: ומדֹתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפַּיִם באמה וגו'</span><ref><span dir="rtl"> במדבר שם ה.</span></ref><span dir="rtl">, שאף ביציאה מחוץ לתחום התחום הוא אלפים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רב חסדא בגמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה מקום ממקום.</span></ref><span dir="rtl">. או שאיסור יציאה מחוץ לתחום בשבת נלמד בגזירה שוה מערי מקלט הקולטות - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע ערי מקלט.</span></ref> <span dir="rtl"> - אלפים אמה מחוץ לעיר</span><ref><span dir="rtl"> עי' אסא בן עקיבה שבציון הבא ואילך, לפי קה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">, נאמר כאן: מקום - אל יצא איש ממקֹמו</span><ref><span dir="rtl"> שמות שם.</span></ref> <span dir="rtl"> - ונאמר להלן: ושמתי לך מקום</span><ref><span dir="rtl"> שמות כא יג.</span></ref><span dir="rtl">, מה מקום שנאמר להלן אלפיים אמה אף מקום שנאמר כאן אלפיים אמה</span><ref><span dir="rtl"> אסא בן עקיבה בירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">ב) ולדעת ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי - וסתם משנה</span><ref><span dir="rtl">עי' רבינא בערובין נט א, בד' סתם משנה שם נח ב.</span></ref><span dir="rtl">, ור' מאיר</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' שם לה ב, במסקנה, בד' ר&quot;מ במשנה שם.</span></ref><span dir="rtl">, ור' יוסי</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' שם לו א, בד' ר&quot;י במשנה שם, בתי' הא'. ועיי&quot;ש בתי' הב', שפי' בע&quot;א.</span></ref> <span dir="rtl"> - אין למדים מערי הלויים לתחום שבת</span><ref><span dir="rtl"> משנה סוטה כז ב, לפי גמ' שם ל ב, שסובר שתחומין דרבנן, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">22, שי&quot;מ בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שלדעתם למדים מכתוב זה, שמלבד אלף אמה מגרש היו עוד אלפים אמה שדות</span><ref><span dir="rtl"> ר&quot;א בנו של ריה&quot;ג במשנה שם כז ב. וע&quot;ע ערי הלוים.</span></ref><span dir="rtl">, ואמרו בירושלמי שמן התורה תחום שבת הוא תחום שנים עשר מיל, כמחנה ישראל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא בירו' ערובין פ&quot;ג ה&quot;ד ופ&quot;ה ה&quot;ד. עי' רי&quot;ף ערובין שם. וכ&quot;ה לפי פ&quot;מ שם, בפי' הב', בד' ר' מנא שם, שאין מח' בירו' בדבר, ועי' ציון הבא, שי&quot;מ בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שפירשו שמחלוקת אמוראים היא בירושלמי, אם תחום שבת מן התורה הוא ארבעת אלפים אמה, שהוא שני מיל, או שנים עשר מיל</span><ref><span dir="rtl">עי' קה&quot;ע שם ופ&quot;מ שם, בפי' הא', בד' ר' מנא שם, החלוק על ר&quot;ש בר כרסנא, ועי' ציון הקודם, שי&quot;מ בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. ומכל מקום שיעור אלפים אמה אינו אלא מדברי-סופרים*</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שם; עי' סמ&quot;ג עשין סו.</span></ref><span dir="rtl">, וזהו שאמרו שלמדים בגזירה שוה מערי הלויים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">37 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, היינו בתור אסמכתא*</span><ref><span dir="rtl"> עי' סמ&quot;ג שם, בפי' רב חסדא שבציון</span> <span dir="rtl">39 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">אף להלכה נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש הפוסקים שאיסור היציאה מחוץ לתחום בשבת הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רי&quot;ף ערובין יז ב (ה א); עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;א וספה&quot;מ ל&quot;ת שכא; עי' סמ&quot;ג לאוין סו; ע'י עבוה&quot;ק לרשב&quot;א בית נתיבות ש&quot;ה סי' א, בשם יש מן הגאונים; עי' חינוך מ' כד; עי' רלב&quot;ג פ' בשלח בתועלות התועלת הה'; עי' ס' הבתים איסור הוצאה שי&quot;ז סי' א; שו&quot;ע או&quot;ח תד א, לפי בהגר&quot;א שם ד&quot;ה למ&quot;ד ומ&quot;ב שם סק&quot;ז.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אל יצא איש ממקֹמו ביום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> שמות טז כט. רמב&quot;ם שם ושם; סמ&quot;ג שם; חינוך שם; ס' הבתים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמנית מצוה זו כלא-תעשה* במנין-המצות*</span><ref><span dir="rtl"> ספה&quot;מ שם; סמ&quot;ג שם; חינוך שם; ועוד.</span></ref><span dir="rtl">, שאף על פי שמכמה מקומות בתלמוד עולה שאין הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ערובין מה ב ונט א ועט ב ועוד. עי' רי&quot;ף שם.</span></ref><span dir="rtl">, לדעתם הכל מודים שהאיסור הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">15 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ואף על פי שלא נתנה תורה שיעור לתחום שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' רי&quot;ף ערובין יז ב (ה א); עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;א; עי' ס' הבתים איסור הוצאה שי&quot;ז סי' א. </span></ref><span dir="rtl">, חכמים העתיקו - קיבלו במסורת - שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל, כנגד מחנה ישראל</span><ref><span dir="rtl"> עי' רי&quot;ף שם; רמב&quot;ם שם; עי' רלב&quot;ג שם; ס' הבתים שם. ועי' רי&quot;ף שם ורמב&quot;ן בהשגות לספה&quot;מ שם, שהוא ע&quot;פ הירו' שבציון</span> <span dir="rtl">56.</span></ref><span dir="rtl">, וכשאמר להם משה רבינו: אל יצא איש ממקֹמו</span><ref><span dir="rtl"> שמות שם.</span></ref><span dir="rtl">, פירושו: לא תצאו חוץ למחנה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שם; עי' סמ&quot;ג שם; עי' ס' הבתים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא עד אלפים אמה, אבל חוץ לאלפים אמה אסור</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם; סמ&quot;ג שם; ס' הבתים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש הפוסקים שאין איסור יציאה מחוץ לתחום בשבת אלא מדרבנן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראבי&quot;ה ערובין סי' תז, בשם אביו (והובא בקצור במרדכי ערובין רמז תפד); עי' רא&quot;ש שם פ&quot;א סי' כד; עי' עבוה&quot;ק שם, בסתם, ובשם יש מי שהורה, והסכים לו; עי' טור שם סי' שצז; בהגר&quot;א סי' תד שם; ערה&quot;ש שם סי' שצז ס&quot;א וס&quot;ב. </span></ref><span dir="rtl">, ואין מצוה זו נמנית במנין המצוות</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ן בהשגות לספה&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">, שמכמה מקומות בתלמוד עולה שאין הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">64. עי' רא&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם החלוקים עליו סוברים שאין איסור זה אלא מדרבנן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">21 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">התחום</span> ===

<span dir="rtl">כל אדם יש לו - מדרבנן, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">51 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">70,</span> <span dir="rtl">71.</span></ref><span dir="rtl">. או מדאוריתא, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">31 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין מה ב; עי' מכילתא בשלח ויסע פ&quot;ה; עי' מכדרשב&quot;י שמות טז כט; טוש&quot;ע או&quot;ח שצז א.</span></ref><span dir="rtl">, חוץ מארבע אמותיו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מכילתא שם; עי' מכדרשב&quot;י שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, או מהמקום ששבת בו</span><ref><span dir="rtl">עי' ראשונים שבציון הבא; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומותר לאדם בשבת להלך את כל העיר כולה, אפילו היתה כנינוה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם סא א; רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;ב; ס' הבתים איסור הוצאה שי&quot;ז סי' א.</span></ref><span dir="rtl">, וכל מקום שקדש עליו היום, אם הוא מוקף לדירה, אפילו אין בו עתה דיורים חשוב כולו כארבע אמות</span><ref><span dir="rtl">טוש&quot;ע שם שצו ב, ועי' ב&quot;י שם, שהוא ע&quot;פ גמ' שם ב, ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה לרבנן וב&quot;י שם, אם הוא תלוי במח' התנאים במשנה שם א.</span></ref><span dir="rtl">. ומנין שיש לו ארבע אמות לכל רוח, שנאמר: שבו איש תחתיו</span><ref><span dir="rtl"> שמות טז כט. עי' מכילתא שם; עי' מכדרשב&quot;י שם; עי' ברייתא ערובין מח א; עי' טוש&quot;ע שם א.</span></ref><span dir="rtl">, כתחתיו</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכמה תחתיו, גופו שלוש אמות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא שם. וע&quot;ע אדם ציון 30 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו</span><ref><span dir="rtl"> ר' מאיר בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, או כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ויניח תחת מראשותיו</span><ref><span dir="rtl"> ר' יהודה בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולכן אפילו יצא חוץ לתחום</span><ref><span dir="rtl"> עי' להלן: עבר ויצא.</span></ref><span dir="rtl">, יש לו ארבע אמות לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">ארבע אמות הללו, נחלקו בהם תנאים: לדעת ר' אליעזר, הוא באמצעם</span><ref><span dir="rtl"> משנה ערובין מה א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש לו שתי אמות לכל צדדיו</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה והוא באמצען.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' מאיר - וחכמים</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם, לפי רבא בגמ' שם מח א.</span></ref> <span dir="rtl"> - יש לו ארבע אמות לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. אף להלכה נחלקו ראשונים ואחרונים: יש הפוסקים שיש לו שתי אמות לכל צד</span><ref><span dir="rtl"> רי&quot;ף ערובין מח א (יג א), לפי מ&quot;מ שבת פכ&quot;ז הי&quot;א (ועיי&quot;ש פי&quot;ב הט&quot;ו) וטור או&quot;ח סי' שצו; רמב&quot;ם שם ושם, לפי מ&quot;מ שם; טור שם סי' תה, לפי ב&quot;י שם סי' שצו; עי' רמ&quot;א בשו&quot;ע שם א, בסתם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש הפוסקים שיש לו ארבע אמות לכל צד</span><ref><span dir="rtl"> בעה&quot;מ שם; רא&quot;ש שם פ&quot;ד סי' יא וטור שם סי' שצו, בשמו; עי' רמ&quot;א שם, בשם י&quot;א. ועי' ערובין מח א וטוש&quot;ע שם, פרטי הדינים בארבע אמות הללו. </span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">קדש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחום שבת, יש לו אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;ד; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח תא.</span></ref><span dir="rtl">, שמהלך אלפים פסיעות - בינוניות</span><ref><span dir="rtl"> רב נחמן אמר שמואל בגמ' שם מב א; רמב&quot;ם שם; טור שם סי' שצז; רמ&quot;א בשו&quot;ע שם ב.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו כשיעור אורך שני מנעלים, מנעל אחד מקום מצד הרגל ושיעור מנעל בין רגל לרגל</span><ref><span dir="rtl"> שו&quot;ת מהר&quot;י וייל סי' עה; מג&quot;א שם סק&quot;א ובאה&quot;ט שם סק&quot;א, בשמו: מצב הרגל.</span></ref> <span dir="rtl">- שהם תחום שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' רב נחמן אמר שמואל בגמ' שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">היה ישן בכניסת השבת, נחלקו בו תנאים: לדעת ר' יוחנן בן נורי, יש לו אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> משנה ערובין מה א.</span></ref><span dir="rtl">,</span>

<span dir="rtl">משום שהואיל ואם היה נעור היה קונה אף ישן קונה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רבא בגמ' שם מו א, בד' ר&quot;י בן נורי; עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl"> ר' יעקב בר אידי אמר ריב&quot;ל בגמ' שם מו א; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;ד; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח תא.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת חכמים, אין לו אלא ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl">משנה שם מה א.</span></ref><span dir="rtl">, שהואיל וישן היה לא נתכוין לקנות שביתה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה אין לו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">מי שישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואחר כך מצא עצמו בתחומה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין מה א, ורש&quot;י ד&quot;ה מי שישב בדרך.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו בו תנאים: לדעת ר' מאיר, הואיל ולא היתה כוונתו לכך, לא יכנס</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה, יכנס</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;ט; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח ת.</span></ref><span dir="rtl">, שכן הלכה כר' יהודה כשחולק על ר' מאיר</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע הלכה: בשאר תנאים ציון 750. עי' ב&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">במה דברים אמורים, כשהיה בא בדרך להיכנס בעיר, אבל אם לא היה דעתו להיכנס לעיר, קנה שביתה במקומו, ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר&quot;ח שם; עי' רמב&quot;ם שם ומ&quot;מ שם, לפי ב&quot;י שם; שו&quot;ע שם. הטור הביא הדין בסתם, ועי' פרישה שם סק&quot;א. על חריץ מים שבין שני תחומים, עי' תני ר' חייא בגמ' שם מז ב וטוש&quot;ע שם תב א. על השובת בבקעה והקיפוה גוים בשבת מחיצות לדירה, עי' מח' אמוראים בגמ' שם שם מב א, ורמב&quot;ם שם ה&quot;ח, וטוש&quot;ע שם תג.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מלקות</span> ===

<span dir="rtl">לסוברים שאיסור יציאה מחוץ לתחום בשבת הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">15 ואילך,</span> <span dir="rtl">19 ואילך,</span> <span dir="rtl">61 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, לוקים</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע מלקות.</span></ref> <span dir="rtl">על איסור זה</span><ref><span dir="rtl">עי' תני ר' חייא בערובין יז ב; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;א; עי' ס' הבתים איסור הוצאה שי&quot;ז סי' א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">כליו ובהמתו</span>  ===

<span dir="rtl">כשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וביום טוב אלא אלפים אמה לכל רוח, כך כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכם חוץ לאלפים אמה של בעליהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ביצה לז א; עי' רמב&quot;ם יו&quot;ט פ&quot;ה ה&quot;ב; טוש&quot;ע או&quot;ח שצז ג. ועי' משנה שם וגמ' שם לז ב - לח א, ורמב&quot;ם שם פ&quot;ה וטוש&quot;ע שם ד-יח, פרטי הדינים. </span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">לסוברים שאיסור יציאה מחוץ לתחום בשבת הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">15 ואילך,</span> <span dir="rtl">19 ואילך,</span> <span dir="rtl">61 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו אחרונים אם האיסור על הוצאת כליו ובהמתו הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר סי' מא; עי' עו&quot;ש סי' שצז סק&quot;א, בשמו.</span></ref><span dir="rtl">. או מדרבנן</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ת מהרלב&quot;ח סי' כח; עי' עו&quot;ש שם, בשמו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מעל עשרה טפחים</span> ===

<span dir="rtl">הבא לצאת חוץ לתחום, ועושה זאת למעלה מעשרה טפחים, כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד מהם ארבעה טפחים על ארבע טפחים - שאינם ראויים להלך</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;י ערובין מג א סוד&quot;ה בעמוד גבוה.</span></ref><span dir="rtl">, שתשמישם אינו נוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ואין רחב.</span></ref> <span dir="rtl">- הסתפקו בו בתלמוד אם יש תחומים למעלה מעשרה או לא</span><ref><span dir="rtl"> עי' בעיא דלא איפשטא דרב חננינא בגמ' שם, לפי גמ' שם, בפי' הא'.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי למעלה מעשרה הלכה-למשה-מסיני* שהוא מקום-פטור*</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או&quot;ח סי' תד.</span></ref><span dir="rtl">, ולא נפשט הספק</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שם; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;ג; עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולהלכה כתבו הפוסקים שבאיסור יציאה מחוץ לאלפים אמה, שלהלכה הוא דרבנן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">70,</span> <span dir="rtl">71.</span></ref><span dir="rtl">, יהיה ספקו להקל</span><ref><span dir="rtl"> כ&quot;מ משו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. אבל אם יוצא מחוץ לתחום שנים עשר מיל, לסוברים שאיסור זה הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">67 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, יש להחמיר בספק</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמ&quot;א בשו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלך על מקום שיש בו ארבעה על ארבעה, הרי זה כמהלך על הארץ, ויש איסור תחומים שם</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שם; רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">ספק זה ביוצא מחוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">120.</span></ref><span dir="rtl">, הוא אף ביוצא מחוץ לתחום על ידי קפיצת שם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ערובין מג א, בפי' הב', בפי' הבעיא דרב חנינא; עי' רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח תד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ימים ונהרות</span> ===

<span dir="rtl">ימים ונהרות, אם יש בהם איסור תחומים, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שאין בהם כלל איסור תחומים מדאוריתא</span><ref><span dir="rtl"> שו&quot;ת הרמב&quot;ם (פרידברג) סי' שי; עי' רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח תד; עי' לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאינם דומים לדגלי המדבר</span><ref><span dir="rtl"> רמ&quot;א שם; לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין איסור תחומם מדאוריתא אלא ביבשה</span><ref><span dir="rtl"> עי' שו&quot;ת הרמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש הסוברים שדוקא על צד הספק שאין תחומים למעלה מעשרה טפחים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">120.</span></ref><span dir="rtl">, גם בימים ונהרות אין איסור תחומים</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוס' ערובין מה ב ד&quot;ה ליקנו; עי' ערה&quot;ש שם ס&quot;א. </span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">המדידה</span>  ==

<span dir="rtl">הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר, אם היתה העיר ארוכה וקטנה - שאין רוחבה כאורכה</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י ערובין נה א ד&quot;ה דאריכא; מג&quot;א סי' שצח סק&quot;א; באה&quot;ט שם סק&quot;א; מ&quot;ב שם סק&quot;א.</span></ref> <span dir="rtl">- או שהיתה מרובעת ולא לריבוע העולם, הואיל ויש להם ארבע זוויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה</span><ref><span dir="rtl">עי' (תוספ' ערובין פ&quot;ד ו)ברייתא שם: ארוכה כמות שהיא וכו' מרובעת וכו', לפי גמ' שם; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ו; טוש&quot;ע שם א.</span></ref><span dir="rtl">. היתה עגולה, עושים לה זויות ורואים אותה כאילו היא בתוך המרובע</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוספ' שם; עי' ברייתא שם; עי' רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם ב; עי' טוש&quot;ע שם י. </span></ref><span dir="rtl">, ומודדים חוץ מצלעות אותו מרובע אלפים אמה לכל רוח שנמצא משתכר הזוויות</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם ב; עי' טוש&quot;ע שם י.</span></ref><span dir="rtl">, וכן אם היתה העיר משולשת או שיש לה צלעות רבות, מרבעים אותה ואחר כך מוציאים חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ה&quot;ז; שו&quot;ע שם ב.</span></ref><span dir="rtl">. כשהוא מרבעה, מרבעה בריבוע העולם, כדי שתהא כל רוח ממנו משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדם</span><ref><span dir="rtl">עי' ברייתא שם נו א; רמב&quot;ם שם; עי' טור שם; שו&quot;ע שם ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחד, רואים אותה כאילו כולה רחבה</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוספ' ערובין פ&quot;ד; עי' ברייתא ערובין נה א; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ח; עי' טור או&quot;ח סי' שצח; שו&quot;ע שם ד. ועי' תוספ' וברייתא שם וגמ' שם ורמב&quot;ם שם וטוש&quot;ע שם, על עיר שהיתה בצורת ג&quot;ם יוני או בצורת קשת.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">בית היוצא מהעיר</span>  ===

<span dir="rtl">כל בית דירה שהוא יוצא מהעיר, אם היה בינו ובין העיר שבעים אמה ושני שלישים שהוא צלע בית סאתים המרובעות או פחות מזה, הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין נב ב, לפי גמ' שם נה א, ורש&quot;י שם נב ב ד&quot;ה בית נכנס; רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;א; שו&quot;ע או&quot;ח שצח ה.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו ראשונים ואחרונים: יש פוסקים דהיינו שכשמודדים לה אלפים אמה לכל רוח מודדים חוץ מבית דירה זה</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש פוסקים, שאין מתחילים למדוד מיד מן הבית אלא מותחין חוט על פני רוחב העיר נגד הבית ומרחיקים משם שבעים אמה ושיריים ומתחילים</span><ref><span dir="rtl"> עי' טור שם; רמ&quot;א בשו&quot;ע שם, בשם י&quot;א, וסיים: וכן נ&quot;ל להקל.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">היה בית קרוב לעיר בשבעים אמה, ובית שני קרוב לבית הראשון בשבעים אמה, ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה וכן עד מהלך כמה ימים, הרי הכל כעיר אחת וכשמודדין מודדים מחוץ לבית האחרון</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ב, ועי' ב&quot;י או&quot;ח סי' שצח, שהוא ע&quot;פ ערובין כא א; שו&quot;ע שם ו.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אמרו בירושלמי, שנותנים עיבור לעיבור</span><ref><span dir="rtl"> ירו' ערובין פ&quot;ה ה&quot;א, ע&quot;פ רשב&quot;י שבציון</span> <span dir="rtl">148.</span></ref><span dir="rtl">, ויכולים לעשות שיהיו מהלכים מצור לצידון ומטבריה לציפורי על ידי מערות - שיש עליהם בית דירה</span><ref><span dir="rtl">פ&quot;מ שם, ועי' תוספ' ערובין פ&quot;ד וברייתא שם נה ב.</span></ref> <span dir="rtl">- ועל ידי בורגנין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר' שמעון בתוספ' ערובין פ&quot;ד; עי' רשב&quot;י בירו' שם.</span></ref> <span dir="rtl">- שובכים עשוים לשדות לאצור בהם תבואה</span><ref><span dir="rtl"> ס' הערוך ע' בדק ב'.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מפרשים: בתים שעושים מחוץ לעיר למכור מזונות לעוברים ושבים</span><ref><span dir="rtl"> ס' הערוך ע' ברגן, עיי&quot;ש שהוא פי' נוסף על פי' הערוך שבציון הקודם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מפרשים: בית דירה לשומרי הפירות</span><ref><span dir="rtl">פ&quot;מ שם.</span></ref> <span dir="rtl">- ומכל מקום נחלקו אמוראים שם, אם הדברים אמורים בין בעיר גדולה ובין בעיר קטנה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם: ר' אחא אמר איתפלגון ר' חייה רובה ובר קפרא וכו' וחורנה אמר וכו'.</span></ref><span dir="rtl">. או שהדברים אמורים בעיר גדולה בלבד, שאין לעבר העיר אם התוספת יתירה על העיקר</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם: ר' אחא אמר איתפלגון ר' חייה רובה ובר קפרא חד אמר וכו'.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו ראשונים שהבבלי סבור כדעה הראשונה</span><ref><span dir="rtl"> רא&quot;ש ערובין פ&quot;ה סי' ג, בפי' הב', ובמסקנה, בד' הגמ' שבציון</span> <span dir="rtl">145. ועיי&quot;ש בפי' הא', שפי' בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שכן הלכה כדברי המיקל בעירוב</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע הלכה: על פי קולא וחומרא ציון 353 ואילך. רא&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">בית דירה שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות או יותר - שאינו בכלל בית*</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע ציון 1.</span></ref> <span dir="rtl"> - אינו נחשב בית לענין שיוכלו לצרפו לעיר</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא סוכה ג ב, ורש&quot;י ד&quot;ה ואין עושין; עי' ברייתא ערובין נה ב, לפי תוס' שם ד&quot;ה נפש; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ג; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח שצח ו. על מיני בתים נוספים שמצטרפים, עי' ברייתא שם ורמב&quot;ם שם וטוש&quot;ע שם. על יושבי צריפים שאין מודדים להם אלא מפתח ביתם, עי' רב הונא בגמ' שם נה ב, ורמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;י וטוש&quot;ע או&quot;ח שצח י.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">היו שתי עיירות הסמוכות לזו, מאה ארבעים ואחת אמות ושליש, כדי שיהיה שבעים אמה ושיריים לזו ושבעים אמה ושיריים לזו, חשובים שתיהם כעיר אחת</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין נז א, לפי גמ' שם א-ב; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ה; טוש&quot;ע או&quot;ח שצח ז. ועי' משנה שם א וגמ' שם ב ורמב&quot;ם שם וראב&quot;ד בהשגות שם וטוש&quot;ע שם ח, על ג' כפרים המשולשים.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">עיר היושבת על נחל</span> ===

<span dir="rtl">עיר שיושבת על שפת נחל - עמוק</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י ערובין סא א ד&quot;ה שפת הנחל.</span></ref><span dir="rtl">, שרוב העיתים הוא יבש ומשתמשים בו, שאינו מלא אלא בשעת הגשם</span><ref><span dir="rtl"> עי' רי&quot;ף שם (יח ב); שו&quot;ע או&quot;ח שצח ט.</span></ref> <span dir="rtl"> - אם יש לפניה מצבה רוחב ארבע-אמות* על שפת הנחל - כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל, נמצא הנחל בכלל העיר</span><ref><span dir="rtl"> שו&quot;ע שם.</span></ref> <span dir="rtl"> - ומודדים לה אלפים אמה משפת הנחל השני</span><ref><span dir="rtl"> עי' רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא בגמ' שם; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ט; שו&quot;ע שם, ועי' באה&quot;ג שם סק&quot;ק, במקור השם &quot;מצבה&quot; שלא נזכר בגמ'. הטור השמיט.</span></ref><span dir="rtl">, ויעשה הנחל כולו בכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצידה</span><ref><span dir="rtl"> שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואם לא היה שם מצבה, אין מודדים להם אלא מפתח בתיהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא בגמ' שם; עי' רמב&quot;ם שם; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">כשיש חומה</span> ===

<span dir="rtl">עיר שהוקפה ואחר כך ישבה, מודדים לה ממקום ישיבתה, ישבה ואחר כך הוקפה, מודדים לה מחומתה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח ה&quot;ה, ועי' ב&quot;י או&quot;ח סי' שצח, שהוא ע&quot;פ ברייתא ערובין כו א; שו&quot;ע שם יא.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">החבל שמודדים בו</span>  ===

<span dir="rtl">המדידה צריכה להיות בשני אנשים, אחד אוחז מכאן ואחד אוחז מכאן</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;י שבציון</span> <span dir="rtl">197; מאירי ערובין נו ב.</span></ref><span dir="rtl">, ואין מודדים תחום העיר אלא בחבל של פשתן</span><ref><span dir="rtl"> עי' תני רב יוסף בגמ' שם נח א; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הי&quot;א; טוש&quot;ע או&quot;ח שצט א. ועי' ר' אסי בגמ' שם, החולק, וסובר שמודדים בחבל של אפסקימא, ועי' גמ' שם, בפי' הדבר.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שלא ימשך יותר</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומנין שמודדים בחבל של פשתן ולא בשלשלת - של ברזל, שהיא יפה למידה שאי אפשר למותחה</span><ref><span dir="rtl">עי' קה&quot;ע לירו' ערובין פ&quot;ה ה&quot;ג.</span></ref> <span dir="rtl"> - והיא מידה של אמת</span><ref><span dir="rtl">עי' ר' יושוע בירו' שם. ועי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים פי&quot;ד מ&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ופתיל פשתים בידו וקנה המִּדה</span><ref><span dir="rtl"> יחזקאל מ ג. ר' יושוע בירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">בירושלמי נחלקו תנאים אם מודדים בחבל של פשתן</span><ref><span dir="rtl"> אית תניי תני הא' בירו' ערובין פ&quot;ה ה&quot;ג; ר' יושוע שבציון</span> <span dir="rtl">171 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. או בחבל של שלשלת</span><ref><span dir="rtl"> אית תניי תני הב' בירו' שם, לגי' קה&quot;ע וירושלים הבנויה ומיכל המים שם, ועי' ציון הבא, שי&quot;ג בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש גורסים: שלש לח</span><ref><span dir="rtl"> אית תניי תני הב' בירו' שם, לגירסתנו וגי' המגיה בכ&quot;י ליידן ופ&quot;מ שם, ועי' ציון הקודם ולהלן, שי&quot;ג בע&quot;א. בירו' שם, לגי' סופר כ&quot;י ליידן: שלשלת לח, וצ&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנכפל בשלושה, כשהוא לח</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאז הוא חזק ביותר</span><ref><span dir="rtl"> פ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">אין מודדים אלא בחבל של חמישים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין נז ב; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הי&quot;א; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח שצט א.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אֹרך החצר מאה באמה ורֹחב חמִשים בחמִשים</span><ref><span dir="rtl"> שמות כז יח. עי' רב יהודה אמר רב בגמ' שם נח א.</span></ref><span dir="rtl">, ויכל לכתוב &quot;חמישים חמישים&quot;, ולמה כתב: &quot;בחמִשים&quot;, ללמד שהמדידה היא בחבל של חמישים</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שם. </span></ref><span dir="rtl">. ואין מודדים בחבל שהוא פחות מחמישים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם נז ב; עי' רמב&quot;ם שם; עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שמרבה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם נח א.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא נמתח ונשכר</span><ref><span dir="rtl">ירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">, שכשהחבל קצר יכול למותחו ומאריך המידה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה מפני שמרבה; עי' רמב&quot;ם שם; עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, והתורה אמרה: בחבל חמישים אמה ימדוד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">179 ואילך. רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין מודדים בחבל שהוא יותר מחמישים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם נז ב; עי' רמב&quot;ם שם; עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שממעט</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא שם נח א, לגירסתנו. בברייתא שם, לגי' רש&quot;י שם ד&quot;ה מפני שמתמעט: שמתמעט. </span></ref><span dir="rtl">, שאינו נמתח כראוי</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שם; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שמחמת אורכו מכביד באמצע</span><ref><span dir="rtl"> טור שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, והוא נקמז - מתכווץ</span><ref><span dir="rtl">עי' פ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">, מתקפל מפני כובדו</span><ref><span dir="rtl">קה&quot;ע שם.</span></ref> <span dir="rtl">- ומפסיד</span><ref><span dir="rtl">ירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">בירושלמי נחלקו תנאים אם מודדים בחבל של חמישים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שבציון</span> <span dir="rtl">178; עי' אמוראים בירו' שבציונים</span> <span dir="rtl">200,</span> <span dir="rtl">203; עי' ר' בא בשם רב יהודה ר' זעירא בשם מר עוקבן בירו' ערובין פ&quot;ה ה&quot;ג, לפי פ&quot;מ שם, בד' חכמים בתוספ' שבציון</span> <span dir="rtl">223.</span></ref><span dir="rtl">. או בחבל של ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl"> אית תניי תני הג' בירו' שם. ועי' ר' בא בשם רב יהודה ר' זעירא בשם מר עוקבן בירו' שם, לפי פ&quot;מ שם, בד' ר&quot;מ במשנה (ערובין נח ב) ותוספ' שבציון</span> <span dir="rtl">219 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">צורת המדידה</span> ===

<span dir="rtl">כשמודדים,ישים החבל כנגד ליבו</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין נז ב; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הט&quot;ז; טוש&quot;ע או&quot;ח שצט ג.</span></ref><span dir="rtl">, שקבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל, שלא יתן זה כנגד צווארו וזה כנגד רגליו, והחבל מתקצר והתחומים מתמעטים</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה ולא ימדוד.</span></ref><span dir="rtl">, וימתחנו בכל כוחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוספ' ערובין פ&quot;ד; רש&quot;י שם נח ב ד&quot;ה שומעין, בשם התוספ'; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נהר לסוף ע&quot;ה אמה</span> ===

<span dir="rtl">היה נהר לפני העיר לסוף שבעים וחמש אמה - והיה הנחל רחב יותר מעשרים וחמש אמה, שאינו יכול להיבלע בתוך חבל זה שאנו מודדים ביבשה</span><ref><span dir="rtl"> ב&quot;י או&quot;ח סי' שצט; עי' קה&quot;ע לירו' ערובין פ&quot;ה ה&quot;ג.</span></ref> <span dir="rtl"> - נחלקו בו אמוראים בירושלמי: יש הסוברים שלאחר שמדד חמישים אמה חוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם: תרין אמורין חד אמר וכו'.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיהיה החבל של חמישים אמה שלם עד הנהר</span><ref><span dir="rtl"> שו&quot;ע או&quot;ח שצט ב; קה&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl"> טור שם: ומסתברא; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאמוראים הסוברים, שמודד תחילה בחבל של חמישים אמה, והשאר עד הנהר מודד בחבל של ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl"> ירו' שם: תרין אמורין וכו' וחרנה אמר וכו', ופ&quot;מ שם. </span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מדידה ישרה</span>  ===

<span dir="rtl">כשמודד התחום, לא ימדוד אלא כנגד העיר</span><ref><span dir="rtl"> עי' טוש&quot;ע או&quot;ח שצט ד.</span></ref><span dir="rtl">, אפילו אם יש הרים וגאיות כנגדה, לא ילך מכנגדה בצדה שהוא ישר וימדוד שם ויחזור כנגד העיר לפי מידה שמדד שם, אלא ימדוד כנגד העיר</span><ref><span dir="rtl">עי' תוס' ערובין נח ב ד&quot;ה אין; עי' תוס' רא&quot;ש שם, בשם ר&quot;ת; עי' רע&quot;ב שם פ&quot;ה מ&quot;ה, בשם גאון; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שכן יש שפירשו אותה ששנינו - לגורסים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון הבא.</span></ref> <span dir="rtl"> - אין מודדים אלא מן המומחה</span><ref><span dir="rtl"> משנה ערובין נח ב, לגירסתנו וגי' ס' הישר לר&quot;ת (החידושים) סי' שיח ותוס' שם ד&quot;ה אין, ותוס' רא&quot;ש שם, בסתם, וריטב&quot;א שם, בשם גי' הספרים, ורע&quot;ב שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">230, שי&quot;ג בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו מן המיושר</span><ref><span dir="rtl"> ס' הישר שם, בשם ר&quot;ח; עי' תוס' שם, בשם ר&quot;ח; עי' רע&quot;ב שם פ&quot;ה מ&quot;ה, בשם גאון. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">231 ואילך, שי&quot;מ המשנה בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ו&quot;מומחה&quot; מלשון ומחה על כתף ים כנרת</span><ref><span dir="rtl"> במדבר לד יא. עי' ס' הישר שם, בשם ר&quot;ח; תוס' ותוס' רא&quot;ש שם, בשם ר&quot;ח; עי' רשב&quot;א שם, בשם גאון; עי' ריטב&quot;א שם, בשם הגאונים; רע&quot;ב שם, בשם גאון.</span></ref><span dir="rtl">, דרך ישרה ומכוונת כנגד העיר</span><ref><span dir="rtl"> תוס' שם, בשם ר&quot;ח; תוס' רא&quot;ש שם, בשם ר&quot;ת; עי' הגמ&quot;י שבת פכ&quot;ח הי&quot;ז, בשם ר&quot;ת.</span></ref><span dir="rtl">, ש&quot;מחה&quot; הוא מלשון הגעה, כלומר אין מתחילים למוד אלא ממקום שנוכל להגיע מכאן אל סוף התחום ולא נצטרך להניח מקום מדידתו ולילך למקום אחר כדי להבליע הגיא או הגדר שיבוא כנגדו</span><ref><span dir="rtl">רשב&quot;א שם, בשם גאון; ריטב&quot;א שם, בשם הגאונים, ודחה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">המודד בחבל מן העיר, כשיגיע להר, מבליעו וחוזר למידתו</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין נז ב.</span></ref><span dir="rtl">, שאם הוא כל כך זקוף שאם יורידו חוט המשקולת מראשו, לא יתרחק מכנגדו למטה בשיפולו ארבע-אמות*, אז אין צריך למדוד כל כך הירידה והעליה, אם יש מישור בראשו, ואם אין מישור בראשו אינו מודד כלל</span><ref><span dir="rtl"> עי' רא&quot;ש ערובין פ&quot;ה סי' ו, ע&quot;פ רב יהודה אמר שמואל בגמ' שם נח א; טוש&quot;ע או&quot;ח שצט ד. </span></ref><span dir="rtl">, ואם חוט מתרחק מכנגדו ארבע אמות ומתלקט עשרה מתוך חמש</span><ref><span dir="rtl"> עי' רא&quot;ש שם, ע&quot;פ רבא בגמ' שם ב; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו שבהילוך חמש אמות של שיפוע עולה עשרה טפחים</span><ref><span dir="rtl"> רא&quot;ש שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, רואים אם אין משפתו אל שפתו אלא חמישים אמה, מבליעו בחבל של חמישים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא שם א; עי' רא&quot;ש שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שזוקף עץ גובה בשפתו מזה ועץ אחר כנגדו בשפתו מזה ומותח חבל מזה לזה</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוס' שם ד&quot;ה אין; עי' רא&quot;ש שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואם אינו יכול להבליעו בחבל של חמישים אמה, מודדו בחבל של ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר' מאיר שבציון הבא, לפי אביי בגמ' שם ב.</span></ref><span dir="rtl">, שכן שנינו שאמר ר' מאיר שמקדרים בהרים</span><ref><span dir="rtl"> ר' מאיר במשנה שם א.</span></ref><span dir="rtl">, כיצד, העליון כנגד פרסותיו והתחתון כנגד לעבו מקדיר ועולה מקדיר ויורד רואה את ההר כאילו בקוע לפניו</span><ref><span dir="rtl"> ר' מאיר בתוספ' ערובין פ&quot;ד. </span></ref><span dir="rtl">, וכן יעשה, אחד עומד ברגלי ההר למטה ואחד למעלה ממנו בריחוק ארבע אמות, ונותן התחתון החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו, ועולה התחתון למקום שעומד העליון והעליון עולה ארבע אמות ומודדים כבתחילה, וכן יעשה עד שימדוד כולו</span><ref><span dir="rtl"> טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואם הוא משופע יותר, שבהילוך ארבע אמות עולה עשרה טפחים, אז הקילו בו ולא הטריחוהו להבליעו בחבל של חמישים אמה על ידי קורות, אלא אם אין בו אלא חמשים אמה ישער אותו כמה יש בו לפי אומד הדעת, ואם יש בו יותר מחמישים אמה, מודדו בחבל של ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא שם, לפי גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה בדניחא; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">בתוספתא נחלקו חכמים על ר' מאיר, ולדעתם אין מקדרים בהרים</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוספ' ערובין פ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו אמוראים בירושלמי בביאור מחלוקתם: א) לדעת ר' יוסה ר' אבונה שם רב יהודה ור' יודן מטי בה בשם רב, הכל מודים היכן שהעליון שם החבל כנגד ראשו והתחתון כנגד מתניו שמקדרין, אבל כששם העליון את החבל כנגד רגליו והתחתון כגנד ליבו, נחלקו תנאים: לדעת ר' מאיר, מקדרים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם פ&quot;ה ה&quot;ג, לפי קה&quot;ע ופ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת חכמים, אין מקדרים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ולדעת ר' בא בשם רב יהודה ר' זעירא בשם מר עוקבן, הכל מודים שמקדרים בהרים, אלא שנחלקו התנאים, שלדעת ר' מאיר מקדרים בחבל של ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם, לפי פ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת חכמים לעולם אין מקדרים אלא בחבל של חמישים אמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירו' שם, לפי פ&quot;מ שם. על צורת ההבלעה כשמגיע לגיא, עי' משנה ערובין נז ב ותוספ' ערובין פ&quot;ד וברייתא שם נח א ורמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הי&quot;א וטוש&quot;ע או&quot;ח שצט ה. על צורת ההבלעה, כשאינו יכול להבליע מבלי להתרחק, עי' משנה שם נז ב ורש&quot;י ד&quot;ה חוזר למדתו, וטוש&quot;ע שם ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מומחה</span> ===

<span dir="rtl">אין סומכים אלא על מדידת אדם מומחה, שהוא יודע מידת הקרקע</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הי&quot;ז; עי' רשב&quot;א ערובין נח ב, בשם רש&quot;י (עי' ציון</span> <span dir="rtl">231) והרמב&quot;ם; עי' ריטב&quot;א שם, במסקנה; טוש&quot;ע או&quot;ח שצט ז.</span></ref><span dir="rtl">, שכן יש שפירשו אותה ששנינו - לגורסים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון הבא.</span></ref> <span dir="rtl"> - אין מודדים אלא המומחה</span><ref><span dir="rtl"> משנה ערובין נח ב, לגי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ה&quot;ג (ותוס' רא&quot;ש וריטב&quot;א שם, בשמו), ועי' ציון</span> <span dir="rtl">207, שי&quot;ג בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו הבקי במדידה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם; עי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם. ועי' ס' הישר לר&quot;ת (החידושים) סי' שיח, בשם רבותינו. ועי' רשב&quot;א ותוס' רא&quot;ש וריטב&quot;א שם ומ&quot;מ שם ותוי&quot;ט שם פ&quot;ה מ&quot;ה, שכ&quot;מ מהירו' ערובין פ&quot;ה ה&quot;ד: ההדיוט שריבה אין שומעין לו, ועי' תוס' חדשים שם, שדחה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">208 ואילך, שי&quot;מ המשנה בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שפירשו כן אף לגורסים: אין מודדים אלא מן המומחה</span><ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שם; רע&quot;ב שם, בפי' הא'; קה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו אין שומעים במדידת תחומים אלא מן המומחה הבקי במדידה</span><ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">היו לנו תחומי שבת מוחזקים, ובא מומחה ומדד, ריבה בתחום מהם ומיעט בתחום, שומעים לו אף בתחום שריבה</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הי&quot;ז, ע&quot;פ משנה ערובין נח א; טוש&quot;ע או&quot;ח שצט ח.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אם באו שני מומחים ומדדו את התחום, אחד ריבה ואחד מיעט, שומעים למרבה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם, לפי גמ' שם נט א; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובלבד שלא ירבה יותר ממידת אלכסונה של עיר</span><ref><span dir="rtl"> עי' אביי בגמ' שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם. וע&quot;ע רמב&quot;ם שם הי&quot;ח וטוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נאמנות על תחום שבת</span>  ===

<span dir="rtl">אפילו עבד-כנעני* ושפחה-כנענית* נאמנים לומר: עד כאן תחום שבת</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין נח ב; עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ח הי&quot;ט; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח שצט יא.</span></ref><span dir="rtl">, אבל קטן*, לא, בעודו קטן</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה כתובות כח א; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, אבל נאמן הגדול לומר: זכור אני שעד כאן היינו באים בשבת כשהייתי קטן, וסומכים על עדותו</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל</span><ref><span dir="rtl">משנה ערובין שם; רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, מפני - שאף לסוברים שאיסור יציאה בשבת מחוץ לתחום הוא מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">15 ואילך,</span> <span dir="rtl">19 ואילך,</span> <span dir="rtl">61 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl"> - שיעור אלפים אמה מדבריהם</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם, ע&quot;פ רבינא בגמ' שם נט א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">עבר ויצא</span> ==

<span dir="rtl">מי שיצא בשבת חוץ לתחום - במזיד ומדעת, שלא לשם מצוה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י ערובין נב ב ד&quot;ה מי שיצא.</span></ref> <span dir="rtl"> - נחלקו בו תנאים: לדעת תנא קמא, כל שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת, לא יכנס</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם. </span></ref><span dir="rtl">, ואין לו אלא ארבע-אמות*</span><ref><span dir="rtl"> עי' רע&quot;ב שם פ&quot;ד מי&quot;א. </span></ref><span dir="rtl">, ואף על פי שמובלעות אלו ארבע אמות בתוך תחום העיר, לדעתו אין דין של הבלעת תחומים</span><ref><span dir="rtl"> כ&quot;מ מרש&quot;י שם ד&quot;ה שתים יכנס; עי' רע&quot;ב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' אליעזר, אם יצא מהאמה הראשונה ונעמד באמה השניה שמחוץ לתחום</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם, בד' ר&quot;א במשנה שבציון הבא.</span></ref><span dir="rtl">, כל עוד לא יצא מהאמה השניה, יכנס</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר&quot;א במשנה שם: שתים יכנס.</span></ref><span dir="rtl">, משום הבלעת תחומים</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה שתים יכנס.</span></ref><span dir="rtl">, שאף אם יצא חוץ מהתחום, הרי ארבע האמות שיש לו חופפות לזה</span><ref><span dir="rtl"> עי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שלדעתו יש לאדם שתי אמות לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">91. עי' רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואם יצא אף מהאמה השניה, לא יכנס</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר&quot;א במשנה שם: שלוש לא יכנס; עי' ר&quot;א בברייתא שם: אחת יכנס שתים לא יכנס, לפי גמ' שם. ועי' ר&quot;א בברייתא ב' בגמ' שם, וגמ' שם, ורש&quot;י שם ד&quot;ה למודד ותוס' שם ד&quot;ה כי.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">להלכה פסקו ראשונים, שמי שיצא חוץ לתחום, אפילו אמה אחת, לא יכנס להיות כבני העיר, ואין לו אלא ארבע אמות</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז הי&quot;א; טוש&quot;ע או&quot;ח תה א.</span></ref><span dir="rtl">, שאין הלכה כר' אליעזר</span><ref><span dir="rtl"> פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם ערובין נב ב; רע&quot;ב שם פ&quot;ד מי&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">רגלו אחת חוץ לתחום</span> ===

<span dir="rtl">היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום, לדעת אחרים בברייתא - ויש הסוברים כן בדעת ברייתא נוספת</span><ref><span dir="rtl"> סתם ברייתא ערובין נב ב, לגי' הלשון הא' בגמ', ועי' ציון</span> <span dir="rtl">263, שי&quot;ג בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש הסוברים כן בדעת ר' חנינא</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם, בלשון הב'.</span></ref> <span dir="rtl"> - יכנס</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא שם. </span></ref><span dir="rtl">, שלמקום שרובו הוא נזקר</span><ref><span dir="rtl"> אחרים בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהולך אחר מקום רוב גופו, וכיון שרק רגלו האחת בחוץ, נמשך אחר רוב גופו שבתוך התחום</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה למקום שרובו וד&quot;ה נזקר.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אם תשיב משבת רגלֶך</span><ref><span dir="rtl"> ישעיהו נח יג.</span></ref><span dir="rtl">, ואנו קוראים בלשון רבים: רגליך</span><ref><span dir="rtl"> ר' חנינא בגמ' שם, בלשון הא'. וע&quot;ע יש אם למסורת; יש אם למקרא.</span></ref><span dir="rtl">, כלומר כששני רגליך חוץ לתחום הוא שצריך להימנע מלשוב, הרי כל שרגלו אחת בתוך התחום, לא</span><ref><span dir="rtl"> מאירי שם. </span></ref><span dir="rtl">. ולאחת מלשונות התלמוד, ברייתא אחרת ור' חנינא חלוקים על אחרים, ולדעתם, היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום, לא יכנס</span><ref><span dir="rtl"> עי' סתם ברייתא שם, לגי' הלשון הב' בגמ' שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">255, שי&quot;ג בע&quot;א; ר' חנינא בגמ' שם, בלשון הב'.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אם תשיב משבת רגלֶך</span><ref><span dir="rtl"> ישעיהו שם.</span></ref><span dir="rtl">, והכתיב הוא בלשון יחיד: רגלך</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר' חנינא בגמ' שם, בלשון הב'. וע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">להלכה פסקו ראשונים שאם היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום, יכנס</span><ref><span dir="rtl"> רי&quot;ף ערובין נב ב (טו ב); רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז הי&quot;א; רא&quot;ש שם פ&quot;ד סי' טז; מאירי שם; מ&quot;מ שם, בשם הרשב&quot;א; טוש&quot;ע או&quot;ח תה ב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים הפוסק שלא יכנס</span><ref><span dir="rtl"> ראב&quot;ד בהשגות שם, בשם איכא מאן דאמר.</span></ref><span dir="rtl">, שאין דין זה שנוי אלא כדעת יחיד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראב&quot;ד בהשגות שם, בשם איכא מאן דאמר. ועי' מ&quot;מ שם, פי' ד' זו, ודחייתה. על היוצא חוץ לתחום שלא לדעת, עי' ערובין מא ב ומג ב, ורמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז ה&quot;ד והט&quot;ו, וטוש&quot;ע או&quot;ח תה ד ותו.</span>

<span dir="rtl">על מי שיצא חוץ לתחום באונס, עי' משנה ערובין מא ב, ורמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז הי&quot;ב, וטוש&quot;ע או&quot;ח תה ה-ו וח. על איסור יציאה מחוץ לתחום במפליג בספינה, עי' משנה שם, ורמב&quot;ם שם הי&quot;ג וטוש&quot;ע שם ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">המותרים לצאת</span>  ==

<span dir="rtl">כל היוצאים להציל נפשות ישראל, מיד גוים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז הי&quot;ז; טוש&quot;ע או&quot;ח תז ג.</span></ref> <span dir="rtl">או מן הנהר או מן המפולת</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ר&quot;ה כג ב; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, יש להם אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם; עי' טוש&quot;ע שם א.</span></ref> <span dir="rtl">ממקום שהצילו בו</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם; עי' טוש&quot;ע שם א.</span></ref><span dir="rtl">, ואם הגיעו לעיר, הרי הם כאנשי העיר ויש להם אלפים אמה לכל רוח חוץ לעיר</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם; עי' רמב&quot;ם שם; עי' טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. והוא הדין לכל מי שיצא ברשות בית-דין*</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם הט&quot;ז.</span></ref><span dir="rtl">, כגון העדים שבאו להעיד על ראיית הלבנה</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע קדוש החדש. עי' משנה שם: התקין ר&quot;ג הזקן; רמב&quot;ם שם. על חזרה למקומם בכלי זיין, כשיראים מהגוים, עי' משנה ערובין מד ב וגמ' שם מה א, ורמב&quot;ם שם וראב&quot;ד בהשגות שם וטוש&quot;ע שם ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">היה יוצא ברשות ואמרו לו והוא הולך בדרך כבר נעשית המצוה שיצאת לעשות יש לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ערובין מד ב; רמב&quot;ם שבת פכ&quot;ז הט&quot;ז; טוש&quot;ע או&quot;ח תז ב.</span></ref><span dir="rtl">, ואם היה מקצת תחום שיצא ממנו ברשות מובלע בתוך אלפים אמה שיש לו ממקומו, הרי זה חוזר למקומו וכאילו לא יצא</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה שם, לפי רב שימי בר חייא בגמ' שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם. </span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==

<references />