מילון הראי"ה:למודי ד' (כינוי)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

מתעלים למדת החסידות של ההערה השכלית היוצאת מהערת התורה במילואה [א"ה 750 (מהדורת תשס"ב ב 96)]. מלאים רוח חכמה [שם 753]. יודעי תורה ובעלי נפשות טהורות וקדושות [ע"א ב 403, פאה י]. יודעי תורה ומקיימיה באהבה, ומוכשרים במוסר יסודי וטבעי, המועיל להיות לחומר להמוסר העליון, של עבודת ד' המיוחדת לעם סגולה, "ממלכת כהנים וגוי קדוש" [ל"ה פרק לט1]. בניה של "האם", כנסת ישראל בכלל, אלו תלמידי חכמים [ע"א ג א טז]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, וכל בניך למודי ד'.