מילון הראי"ה:ריח

הריח הטוב במובנו הרוחני - המושג הכללי של ההנאות היפות [מ"ר 213]. ריח - (במובנו הרוחני, לעומת טעם) - השאיפה האידיאלית לפי ערכה לפני התגשמותה במעשה [שם 237]. ריח - תכונת הריח - הרוחניות העליונה, הנאתה של הנשמה הפנימית וענוגה המקודש [ע"ר א קסד].

האור הפנימי של קדושת

הריח - תוכן הופעת חיי הנשמה בצורתה העליונה, במדה של חרות מכל הזיקוקים והשעבודים של הגופניות [שם קלח]. ◊ מיוחס אל המחשבה הפנימית [מא"ה א קסב]. ע' במדור משכן ומקדש, קטרת.