פרשני:בבלי:יבמות קיז ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות קיז ב

חברותא[עריכה]

תא שמע:
שנינו במשנה לקמן: אמרה מת בעלי, ואח"כ אמרה מת חמי, תנשא ותטול כתובה, אבל וחמותה אסורה אע"פ שאמרה תחילה מת בעלי, ונמצא שאין זו חמותה, והרי היא לה כנכרית, אפילו הכי לא נאמנת לומר מת חמי, וחמותה נשארת באיסורה.
מאי טעמא חמותה אסורה, הא לאו חמותה היא, לאו משום דאמרינן, לא בעלה מיית ועדיין זו חמותה, ולא חמיה מיית, והא דקאמרה כלתה הכי, לקלקולא לחמותה הוא דקמיכוונא. ואף על פי שבעלה, שהוא בן של חמותה, נמצא במדינת הים, ואין אמו אצלו לדבר לו על כלתה דברים רעים, אפילו הכי סברה כלה לקלקלה מעכשיו, כי היכי דלבתר שעתא כשישוב בעלה של הכלה ובעלה של חמותה, תדחה לחרפות, ולא תיתי תצטערן.
אלמא אמרינן דמסקא דעתא על צער שיבוא לאחר מיכן, הוא הדין לחמותה הבאה לאחר מיכן.
ודחינן: דלמא שאני התם דרגיש לה צערא שכבר הרגישה כלה זו בצער שמצערתה חמותה, ושנאה ישנה היא, משא"כ בחמותה הבאה לאחר מיכן, שמעולם לא היתה חמותה ולא הרגישה מעולם צער ממנה, לא תפשוט.  9 

 9.  כתב המאירי, דבחמות הבאה לאחר מיכן, למסקנא ראוי לומר שנאמנת, וכן ראוי לפסוק, וכן נראה לי שכיונו בשניהם גדולי הפוסקים בשתי שאלות שלא הביאום, מפני שבת חמיה כבת חמותה ואינה נאמנת, וחמות הבאה לאחר מן אינה בכלל חמות, ונאמנת. וכן נראה לי בלא פקפוק, אלא שכל המפרשים מעמידין אותה בספק, ולא תצא.
מתניתין:
א. עד אחד אומר מת, ונשאת לאחר, או אפילו רק התירוה להנשא, ובא עד אחד ואמר לא מת, הרי זו לא תצא מהתירה הראשון, ומותרת לינשא לכתחילה. דכל מקום שהאמינה תורה לעד אחד נאמן כשתים. ואם עדין לא התירוה, כיון שעדין לא סמכינן על העד, לא חשיב כתרי.
ב. עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת, אם העד אחד פסול מדרבנן לשאר עדויות, והשנים נמי פסולים לשאר עדויות, אף על פי שנשאת קודם שבאו השנים, תצא. דכל מקום שהאמינה תורה לנשים ולפסולין הולכים אחר רוב דעות.  10 

 10.  אבל אם האחד כשר לשאר עדויות והשנים פסולים, הוי כמחצה על מחצה ולא תצא, דתרי פסולין כחד כשר הוי, (שו"ע סי' י"ז סעי' ל"ז).
ג. אם שנים אומרים מת ועד אחד אומר לא מת, אף על פי שלא נשאת קודם שבא העד אחד, תנשא דאזלינן אחר רב דעות בין לקולא ובין לחומרא, ואף על פי שלא התירוה עדין, תנשא:
גמרא:
שנינו במשנה: עד אחד אומר מת, ונשאת, ובא עד אחד ואמר לא מת, הרי זו לא תצא.
ודייקינן: טעמא דנשאת כבר הוא דאמרינן לא תצא, הא לא נשאת, לכתחילה לא תנשא.
ומקשינן: והאמר עולא: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד כגון בסוטה שהאמינה תורה עד אחד שאמר אני ראיתיה שנטמאת, וכגון בעגלה ערופה שהאמינה תורה עד אחד לומר אני ראיתי את ההורג, הרי כאן שנים חשוב העד כשנים. והכא דהאמינו חכמים לעד אחז שבא להתירה, עשו כשל תורה  11 ,

 11.  תוס' רי"ד.
ואין דבריו של עד אחד שבא לאוסרה מתקבלים במקום שיש עד אחד להתירה, החשוב כשנים.
מכח קושיא זו מפרשינן המשנה דהכי קאמר, עד אחד אומר מת והתירוה להנשא, ובא עד אחד ואמר לא מת, לא תצא מהיתירה הראשון.  12  אבל אם בא העד האוסר קודם שהתירוה מודה עולא דכיון דעדין לא סמכינן על העד, לא חשיב כתרי.

 12.  עיין בריטב"א שהביא בשם הרמב"ן דהא דינא איתא אפילו כשהראשון עבד או אשה והשני עד כשר, דמכל מקום הא הימנוה לקמא כבי תרי, ואיתא בכלל מימרא דעולא, וכן מוכח בכתובות (דף כג:). ומיהו האשה עצמה שאמרה מת בעלה, והתירוה לינשא על פיה, ואח"כ בא עד אחד כשר, ואמר לא מת. בהא ליתא לדעולא, משום דאמירה דידה לאו עדות הוא, ובמקום הכחשה לא המנוה כלל. והרמב"ם ז"ל (בפי"ב מגירושין הל' כ"א) סובר דכל היכא דקמא עד פסול והשני עד כשר, הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא, וההיא דכתובות דמהני עד פסול נגד עד כשר, התם בשבויה הקלו. וכתב המגיד משנה, דהרמב"ם הוציא דין זה מהסוגיא לקמן, דללישנא בתרא, ב' נשים לגבי עד כשר כעד אחד דמיין, הכי נמי הורע כח אשה אחת לגבי עד כשר.
שנינו במשנה: עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת, אף על פי שנשאת קודם שבאו השנים, תצא: ומקשינן: מאי אשמעינן מתניתין פשיטא דאין דבריו של אחד במקום שנים דמודה עולא דלגבי תרי חשיב העד המתיר כחד, ובטל, ולא אמרינן תרי ותרי נינהו.
ומתרצינן: לא צריכא, מתניתין מיירי בפסולי עדות לשאר עדויות שבתורה, ואשמעינן, דכל מקום שהאמינה תורה לנשים ולפסולין הולכים אחר רוב דעות.
וכדרבי נחמיה.
דתניא: רבי נחמיה אומר, כל מקום שהאמינה תורה עד אחד אין שם תורת עדות, וכי היכי דעד אחד מהני, פסולי עדות נמי מהני, הלכך הלך אחר רוב דעות ואין עליך לבדוק אם כשרים אם פסולים.
ועשו שתי נשים באיש אחד ועשו שתי נשים שהכחישו עד אחד, ואמרו לא מת. כשני אנשים באיש אחד שהעד אחד הראשון בטל, ואפילו ניסת, תצא.
ואיבעית אימא לא עשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד, משום דכל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא והתירוה על פיו אפילו מאה נשים מעידין כנגדו, כעד אחד דמיין, וכי היכי דעד אחד בטל דאמרינן העד הראשון הבא להתירה הרי הוא כשנים ואין דבריו של אחרון במקום שנים, מאה נשים נמי בטלים לגביה דראשון, ובכי האי גוונא לא אשמועינן מתניתין דתצא.
אלא מתניתין דקתני אף על פי שנשאת תצא, כגון דאתאי אשה מעיקרא ונשאת על פיה, ואשמועינן מתניתין דתצא על פי שתי נשים הבאות אחרי כן, ולא מחשיבים האשה שבאה מעיקרא במקום עד כשר. ואע"ג דאחשבינה כתרי למישרייה על פומה.
ולפי האיבעית אימא תרצה לבאר את דברי רבי נחמיה הכי: רבי נחמיה אומר, כל מקום שהאמינה תורה עד אחד, הלך אחר רוב דעות. ועשו שתי נשים באשה אחת, כשני אנשים באיש אחד. אבל שתי נשים באיש אחד, כפלגא ופלגא דמי. כגון, עד אחד אומר מת, והתירה לינשא, ובא אחר ואמר לא מת, דאמר במתניתין, לא תצא מהתירה הראשון:
שנינו במשנה: שנים אומרים מת ועד אחד אומר לא מת, אף על פי שלא נשאת קודם שבא העד אחד, תנשא:
ומקשינן: מאי קמשמע לן.
ומתרצינן: מתניתין מיירי בפסולי עדות לשאר עדויות שבתורה, ואשמעינן, דכל מקום שהאמינה תורה לנשים ולפסולין הולכים אחר רוב דעות. וכדר' נחמיה דאזיל בתר רוב דעות.
ומקשינן: היינו הך דלעיל
ומתרצינן: מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דעות היינו רק לחומרא כגון מציעתא דמתניתין, דקתני תצא, אבל לקולא אימא לא, קמ"ל:
מתניתין:
שתי נשים של אדם אחד שבאו ממדינת הים
א. אחת אומרת מת בעלי, ואחת אומרת לא מת.
זו שאומרת מת, תנשא ותטול כתובתה.
וזו שאומרת לא מת, לא תנשא, ולא תטול כתובתה. היות שאסרה את עצמה, כי היא נאמנת על עצמה לעשותה כ"חתיכה דאסורא", אבל על השניה אינה נאמנת להכחישה לאוסרה, כיון שהיא צרתה.
ב. אחת אומרת מת בעלי מעצמו, ואחת אומרת נהרג על ידי אחרים,
רבי מאיר אומר: הואיל ומכחישות זו את זו, הרי אלו לא ינשאו.
ופליג רבי מאיר גם על הרישא.
רבי יהודה ורבי שמעון אומרים: הואיל וזו וזו מודות שאין קיים, ינשאו.
אבל אם אחת מודה והאחת אינה מודה, לא ינשאו שתיהן, אלא רק האחת המעידה שהוא מת.
ג. עד אחד אומר מת, ועד אחד אומר לא מת, ובאו בבת אחת.

דרשני המקוצר[עריכה]