פרשני:בבלי:מנחות נח ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

מנחות נח ב

חברותא[עריכה]

ולכן סבר אביי כי יש איסור הקטרה של שאור גם כשאותה הקטרה היא פחותה מכזית.  27 

 27.  למאן דאמר יש הקטרה פחות מכזית, יש לדון האם גם יהיה חייב על הקטרת פסולין של פחות מכזית. וכתב המנחת חינוך שאם הסברא של איסור חצי שיעור היא שזה ראוי להצטרף, הרי בהקטרה צריך כזית בבת אחת ולא שייך לחייב בחצי שיעור.
ורבא אמר: אין קומץ פחות משני זיתים והילכך, גם כאשר מרבים מ"כל" לחצי קומץ עדיין הוא בשיעור של כזית, והילכך סבר רבא אין איסור הקטרה של שאור כשהיא פחותה מכזית.
איתמר: המעלה תערובת שהיא עשויה משאור ומדבש יחד על גבי המזבח -
אמר רבא: לוקה על העלאה שכזאת ארבע מלקויות: לוקה משום מעלה שאור, ולוקה משום מעלה דבש. לוקה משום עירובי שאור, ולוקה נמי משום עירובי דבש.  28 

 28.  לשיטת רבא שאין הקטרה פחות מכזית, דן היד בנימין שיתכן שצריך שיהיה כזית מהשאור וכזית מהדבש, ולא מועיל שמצטרפין על ידי תערובת.
והיינו, שסבר רבא שהריבוי של "כל" לאסור תערובת של שאור או דבש בדברים אחרים הוא איסור נוסף שלוקים עליו.
אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות! שהריבוי "כל" האמור בשאור כולל בין את השאור ובין את עירובי השאור, וכן הריבוי "כל" האמור בדבש כולל בין את הדבש ובין את עירובי הדבש. וקיימא לן שאין לוקין על לאו שבכללות, הילכך אינו לוקה על איסורי התערובת.
ונחלקו שתי לשונות בגמרא בדעתו של אביי:
איכא דאמרי: חדא, מיהא, לקי. שהאיסור להקטיר שאור ודבש עצמן, ללא תערובתם, אינו נחשב ללאו שבכללות, למרות שהוא כולל גם את השאור וגם את הדבש, אלא הרי זה כאילו נכתב "שאור לא תקטירו, ודבש לא תקטירו", הילכך לוקה שתים, אחת על השאור ואחת על הדבש (הא דקאמר "חדא מיהא לקי", הכונה היא לאחת מתוך השתיים של שאור ותערובתו, ואחת מתוך השתיים של דבש ותערובתו).
ואיכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דהא לא מיחד לאויה כלאו דחסימה. שהרי דין מלקות בכל הלאוין נלמד מכך שנסמך בפסוק האיסור לחסום שור בדישו לפרשת מלקות, וממנו אנו לומדים שכל לאו הדומה ללאו דחסימה לוקין עליו. ולפיכך אין לוקין על לאו שבכללות משום שלאו זה אינו דומה ללאו דחסימה, שהוא לאו פרטי, ולא לאו שבכללות.
ואילו היה כתוב בפירוש שלא תקטירו שאור, ועירובי שאור, ודבש, ועירובי דבש, הוא היה לוקה על כל אחד ואחד, ואפילו שכל הפרטים מנויים בלאו אחד, וכמו שלוקה הכהן הנושא אשה אלמנה, גרושה, וחללה וזונה, על כל פרט, על אף שהם נכללו בלאו אחד, שהואיל והם מפורשין בפסוק הרי זה כאילו נכתבו כל אחד בתורת לאו נפרד. אבל כאן, שכתוב "כל שאור", וכתוב "כל דבש", ואנו דורשים גם עירובי שאור ועירובי דבש מהדרשה של "כל", נחשב הלאו הזה הכולל גם שאור וגם עירובי שאור, וגם דבש וגם עירובי דבש, בתור לאו שבכללות, שאין לוקים עליו כלל.

דרשני המקוצר[עריכה]