פרשני:בבלי:עבודה זרה ט ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עבודה זרה ט ב

חברותא[עריכה]

הפסוק (במדבר לה): "ארבעים ושמונה עיר".
ואי טעי ספרא, סופר גיטין ושטרות הטועה, ואינו יודע מנין השנה שעומד בה, נישייליה לתנא כמה קתני ישאל את התנא איזה שנה היא לפי חשבונו לשנות החורבן, וניבצר מינייהו ויפחית מן החשבון ארבעים ושמונה, ומשכח ליה לחומריה.
וסימניך, כדי שלא יפחית התנא ושלא יוסיף הסופר, סימן זה יהיה בידך, ספרא בצירא הסופר מצמצם תנא תוספאה התנא מוסיף, כמבואר.

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: האי מאן, מי שיודע מנין שנותיו לפי מנין שנות החורבן, אך דלא ידע כמה שני בשבוע הוא עומד, באיזה שנה משנות השמיטה הוא עומד, יחשב כך:
ניטפי חד שתא, יוסיף על חשבונו שנה אחת, והיא שנת החורבן, שאינה בחשבון שנותיו. והיא, שנת החורבן, שהיתה שנה ראשונה לחשבון שמיטה הבאה.
ונחשוב כללי ביובלי ופרטי בשבועי. כלומר, בכל מאה שנים יש שני יובלות, וארבע עשרה שמיטות, ונשקל ממאה תרי, ומכל מאה שנים יוציא שתי שנים, כמבואר, ונשדי את כל השנים העודפות האלו (שתים למאה) יצרפם לחשבונו. דהיינו למנין שיש לו עודפות על ה"מאיות", ונחשובינהו לפרטי, ויחשיב השנים שיש לו העודפות, עם ה"שאריות" של ה"מאיות" -
וידע אז ידע כמה שני בשבועי, באיזה שנה של שבע שנות השמיטה הוא עומד.
וסימניך, סימן זה יהיה בידו, לשון הפסוק (בראשית מה): "כי זה שנתים הרעב". היינו, מכל מאה, יוציא עודף שנתיים.
אמר רבי חנינא: אחר ארבע מאות שנה לחורבן הבית, אם יאמר לך אדם: קח קנה שדה שהיא שוה אלף דינרים בדינר אחד! - לא תקח! לפי ששנה זו היא קץ הגאולה, ותקבץ להר הקודש נחלת אבותיך ולמה תפסיד הדינר!  4 

 4.  כן פירש רש"י. והקשה הריטב"א עליו. ומפרש הריטב"א: "שהם היו יודעים כי לאותו הזמן ראויין ליגאל, אלא אם כן גרמו עונות מרובים. ואם רבו אותם עוונות לעכב במשיח, שראוים הדור ההוא ליענש שירבו הגזרות עליהם, ויוציאו הקרקעות מתחת ידן". ובתוס' רי"ד מביא תשובת הגאונים שהיה באותו דור שמד גדול על ישראל. ועיין ב"סדר עולם זוטא" פרק עשירי אות ב.
במתניתא בברייתא תנא בנוסח אחר קצת: אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלושים ואחת שנה לבריאת העולם  5  , אם יאמר לך אדם: "קח לך שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד"!!!

 5.  והם ארבע מאות ושלש שנים לחורבן הבית, 3828 - 4231 = 403.
- אל תיקח!
מאי בינייהו? מה בין הברייתא למאמר של רבי חנינא?
איכא בינייהו תלת שנין, שלש שנים יש ביניהם, דמתניתא טפיא הברייתא מוסיפה תלת שני שלש שנים.
אחרי שלמדנו שסופרי השטרות כותבין מניינם לחשבון מלכות יון, מספרת הגמרא עובדה, שממנה למדים, שאת הזמן בשטרות כותבים לפי שנת המלכות הכללית של מלכות יון, שהיתה מאוחרת בשש שנים אחרי תחילת מלכות יון וכיבושה את עילם של פרס.
ההוא שטרא, דהוה כתיב ביה שהזמן (ה"תאריך") שהיה כתוב בו,

דרשני המקוצר[עריכה]