פרשני:בבלי:נדרים יז א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים יז א

חברותא[עריכה]

תלמוד לומר בפרשת קרבן שבועת ביטוי: "או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב", מה "הטבה" רשות, אף "הרעה" רשות, יצא נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל, שאין הרשות בידו.
וכיון שכן למה לנו ללמוד דין זה מ"לא יחל דברו" דמשמע: אבל מיחל הוא לחפצי שמים!?
ומשנינן: חד קרא - "להרע או להיטיב" האמור בפרשת קרבן שבועת ביטוי - למיפטריה מקרבן שבועה, ועדיין לא ידענו שאף אינו עובר בלאו ד"לא יחל דברו", שהרי המיעוט נאמר בפרשת קרבן שבועת ביטוי. וחד קרא - "לא יחל דברו" אבל מיחל הוא לחפצי שמים - למיפטריה מן לאו דשבועה, דהיינו מ"לא יחל דברו".
מתניתין:
חילוק נוסף בין נדר לשבועה מתבאר במשנתנו, בין חלות שני נדרים זה על גבי זה, לבין חלות שתי שבועות זו על גבי זו.
יש נדר החל בתוך (על גבי) נדר.
ואין שבועה חלה בתוך (על גבי) שבועה.
כיצד?
אם נדר פעמיים בנזירות, וכגון שאמר: הריני נזיר  1  אם אוכל ככר לחם זה, וחזר ואמר הריני נזיר אם אוכל את הככר הזה, ואכל את הככר - הרי הוא חייב לנהוג שתי נזירות, בזו אחר זו, על כל אחת ואחת משתי אמירותיו "הריני נזיר".  2 

 1.  המשנה שואלת כיצד יש נדר בתוך נדר, ועונה שיש נזירות בתוך נזירות. ומבארים הראשונים שהיות ולמדנו את הדין שיש נדר בתוך נדר מנזירות, מביאה המשנה את מקור הדין.   2.  רוב הראשונים מבארים שחייב על כל אחת ואחת, כוונת הדברים היא שצריך לנהוג שתי נזירויות. אך הרמב"ן מבאר כפשוטו, שאם עבר על נזירותו לוקה שתיים, על כל אחת ואחת מנזירותיו. והקשה הר"ן מהגמרא להלן, האומרת שהוא צריך למנות שתי נזירויות, ואם הוא לוקה שתיים בזמן הנזירות הראשונה נמצא שחלו שתי הנזירויות בבת אחת באותו הזמן, ולמה עליו למנות עוד נזירות? ומבארים האחרונים, שדעת הרמב"ן היא שאם מקבל עליו האדם שתי נזירויות, אמנם חייב הוא לנהוג פעמיים נזירות בזו אחר זו כדי למנות את ימי שתי הנזירויות, אך יחד עם זאת, כבר עתה חל עליו חיוב הנזירות השניה, ולכן אם הוא שותה יין בזמן ניהוג הנזירות הראשונה הוא לוקה עתה גם על נזירותו השניה שחלה כבר, אלא שאינו יוצא בה ידי חובת ניהוג נזירותו עד שינהג עוד שלשים יום.
אבל אם נשבע פעמיים, ואמר: שבועה שלא אוכל ככר זו, וחזר ונשבע שבועה שלא אוכל ככר זו, ואכל - אינו חייב אלא על שבועה אחת.  3 

 3.  כתב רבי עקיבא איגר (ביורה דעה, רל"ח על דברי הש"ך ס"ק כו) כי מי שנשבע שבועה שלא יאכל וחזר ונשבע שבועה שלא יאכל, לא חלה שבועתו השניה היות ואין איסור חל על איסור, ולא מחמת שאין נשבעין לקיים את המצוות, וכאן, כיון שהוא מצווה מכח השבועה הראשונה שלא לאכול, הרי זה כנשבע לקיים את המצוה. היות שלדברי הר"ן הנשבע לקיים את המצוה חלה שבועתו, ולא התמעטה אלא מקרבן. אבל אם נפטור אותו מדין אין איסור חל על איסור הוא לא יתחייב כלל. ובשיעורי רבי שמואל על הדף ביאר כי זה שלא חלה שבועה על שבועה יסוד דינו הוא משום שאין השבועה השניה מחייבתו כשיש עליו שבועה קודמת, וכל יסוד השבועה הוא התחייבות, ואם אינו מתחייב אין זו שבועה. ולפי יסוד זה, אפילו אם נאמר כפרי מגדים שבכל מקום שאין איסור חל על איסור משמעות הדברים היא רק לעונש, אבל האיסור השני חל, בשבועה הדבר שונה, לפי שאין השבועה השניה יכולה לחול כשאינה מחייבת. וזהו גם נימוקו של הר"ן בתחילת פרק שבועות שתים בתרא, שאין שבועה שלא לאכול נבלות חלה על איסור אכילת נבלות, לפי שאינו מחדש דבר בשבועתו. ויש נפקא מינה בדבר, כשנשבע בבת אחת שתי שבועות. לדברי רבי עקיבא איגר יחולו שתי השבועות כדין איסור חל על איסור בבת אחת, אך אם נאמר ששבועה שאינה מחדשת דבר אינה חלה מעצם מהותה של שבועה, גם בבת אחת אין אדם יכול להתחייב משום שתי שבועות.
גמרא:
אמר רב הונא: לא שנו במשנתנו שחלו שתי הנזירויות, אלא בכגון דאמר הריני נזיר היום, וחזר ואמר הריני נזיר למחר. דמיגו דקא מיתוסף יומא יתירא, שהיות והוסיף בנזירות השנייה יום נוסף, מעבר לנזירות הראשונה, ובאותו יום חלה נזירותו השניה, חיילא נזירות על נזירות.
אבל אם אמר הריני נזיר היום, וחזר ואמר הריני נזיר היום, כיון שלא הוסיף כלום בנזירותו השניה - אין חלה נזירות על נזירות.
ושמואל אמר: אפילו אמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום" - חלה נזירות עליה (עליו).
ומקשינן: ולרב הונא, שאמר אם לא הוסיף דבר בנזירותו השניה לא חלה עליו הנזירות השניה, תיקשי:
אדתנא, במקום ששנה התנא במשנתנו את החילוק בין שבועה לנדר, שיש נדר בתוך נדר אבל אין שבועה בתוך שבועה - ליתני את החילוק הזה בנדר עצמו -
יש נדר בתוך נדר, ואין נדר בתוך נדר. כיצד?
אם אמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר" - יש נדר בתוך נדר.
אבל אם אמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום"

דרשני המקוצר[עריכה]