פרשני:בבלי:נדרים פח א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים פח א

חברותא[עריכה]

ומתרצינן:
אמר רבא, אין לדמות את שני הדברים. הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא (כל פרשה וענינה), ואין המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה האם ידיעה חלקית נחשבת ידיעה, אלא מחלוקתם היא כיצד לדרוש את הפסוקים בפרשת רוצח בשוגג.
רבי יהודה סבר, גבי רוצח כתיב "ואשר יבא את רעהו ביער", ומפסוק זה יש ללמוד שפרשה זו אמורה בכל ד"בר מיעל ליער" (כל אדם שהוא בר יכולת להכנס ליער).
וסומא נמי, "בר מיעל ליער" הוא. ואם כן כבר יש לרבות מפסוק זה את הסומא.
ואי אמרת שמהפסוק "בלא ראות" דרשינן לרבות את הסומא, אם כן יהיה קשה, מדוע צריך לכך דרשה מיוחדת?
דהלא מ"יער" נפקא ליה.
אלא, שמע מינה שיש לדרוש את הפסוק "בלא ראות" - פרט לסומא.
ורבי מאיר סבר, שבפרשת רוצח כתיב "בבלי דעת". ומפסוק זה יש ללמוד שפרשה זו אמורה בכל ד"בר מידעל ידי (כל אדם שהינו בר ידיעה), וסומא לאו "בר מידעל ידי הוא. ואם כן, כבר יש למעט מפסוק זה את הסומא.
ואי אמרת שמהפסוק "בלא ראות" דרשינן פרט לסומא, אם כן יהיה קשה, מדוע צריך לכך דרשה מיוחדת? והלא מ"בלי דעת" נפקא ליה.
אלא, שמע מינה, שיש לדרוש את הפסוק "בלא ראות", לרבות את הסומא.
מתניתין:
המדיר הנאה מחתנו (אדם שהדיר את חתנו מלהנות מנכסיו).
והוא רוצה לתת לבתו מעות, והרי כל מה שיתן לה יהא שייך לבעלה, כי כל מה שקנתה אשה קנה בעלה.
אומר לה: הרי המעות האלו נתונין לך במתנה, ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן.
ואין לך רשות להשתמש בזה אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.
כלומר: רק להשתמש במעות אלו לאכילה.
גמרא:
אמר רב: לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת בפיך. אז אין הבעל קונה מעות אלו, כיון שאף לה אין זכות במעות אלו אלא לענין אכילה.
אבל אמר: מה שתרצי עשי, שנתן לה זכות להשתמש במעות אלו לכל מה שהיא רוצה -
קנה יתהון בעל. לפי שכל מה שיש לאשה קונה הבעל. וכיון שהאשה יכולה להשתמש בזה לכל דבר, הרי זה שלה לגמרי, וממילא קונה את זה הבעל.
ושמואל אומר: אפילו אמר "מה שתרצי עשי", לא קנה יתהון בעל.
כי היות שהתנה ואמר שמעות אלו נתונים לך על מנת שלא יהא לבעלך רשות בהם, מועיל התנאי, ואין בעלה זוכה בזה.  29 

 29.  לפי הסבר הר"ן, ולפי דעת הר"ן אין המחלוקת בהסבר דברי המשנה, דבפירוש המשנה אף שמואל מודה דאם לא אמר האב את ב' התנאים הללו, א. שאין לבעלה רשות במעות. ב. שאף לה אין רשות אלא להשתמש בזה לאכילה. אזי קונה הבעל את המעות, ודברי שמואל אינם אלא לומר שאין הלכה כדברי המשנה, ואפילו אם יאמר האב רק שאין לבעלה רשות במעות גם זוכה בזה האשה. אך הרמב"ן והרמב"ם מפרשים מחלוקת זו באופן שונה; לדעת רב דברי המשנה הם כפשוטם שכדי לבטל את זכיית הבעל צריך האב לומר, א. שאין לבעלה רשות במעות, ב. שאף לה אין רשות אלא להשתמש לאכילה. ושמואל סובר שאין כונת המשנה שיאמר האב בדוקא שאין לך רשות להשתמש בזה אלא לדבר מסוים, אלא מהני שיאמר לה האב שמה שתרצי עשי, אבל אם לא יאמר האב אלא שאין לבעלה רשות בה אף שמואל מודה שיזכה בזה הבעל.
מתקיף לה רבי זירא:

דרשני המקוצר[עריכה]